חוברת קופונים אישית במתנה!

על ימי הולדת בכיתה כבר כתבתי….והנה קישור שיזכיר לכם.

על רעיונות למתנות לתלמידים כבר כתבתי…ועוד קישור תזכורת…ורק עוד אחד אחרון.

מה נשאר לעשות? פשוט לחדש כל שנה כדי שנגוון.

אז בהמשך למתנת יום ההולדת עם כרטיס עובדת- הידעת? (לא יודעים על מה אני מדברת? כנסו לפוסט הבא), צירפתי השנה לכל תלמיד חוברת קופונים אישית.

שנה שעברה חילקתי כרטיס גירוד בו כל תלמיד גירד מתנה שכללה דברים פשוטים, כמו לשבת ליד חבר או לבחור שיר לכיתה, והפירוט המלא על כך בפוסט הבא. ההתלהבות הייתה גדולה ולכן החלטתי השנה לפרגן להם בכמה מתנות כאלו- חוברת קופונים.

הדפסתי על דפים צבעוניים, כדי שיתנו לחוברת קצת עניין, ובחרתי קופונים של דברים שידעתי שתלמיד הכיתה שלי יאהבו: ללעוס מסטיק במשך יום בכיתה, לשבת ליד חבר לבחירתם, ויתור חד פעמי על הכנת שיעורי בית ויציאה מוקדמת להפסקה. לכל קופון הוספתי מקום לכתיבת תאריך וחתימת המורה- כך לא ניתן לנצל קופון פעמיים.

את הקופונים חיברתי יחד בכריכה שגזרתי משמינית בריסטול.

החוברת יכולה לשמש כמתנה פשוטה ונפלאה בפני עצמה או לצרף אותה לכרטיס ברכה נוסף.

רוצים עוד רעיונות למתנות יומולדת לתלמידי הכיתה? הכנסו לפוסט הבא.

רוצים להכין גם?

  1. מדפיסים את קובץ הקופונים, או לחילופין מורידים את הקובץ הפתוח לעריכה ומכינים קופונים משלכם.
  2. מדפיסים את הקופונים (עדיף על נייר צבעוני)
  3. מכינים כריכה משמינית בריסטול, שתהיה קצת יותר גדולה מהקופונים.
  4. מדביקים עליה את תמונת הכריכה עם שם הילד, ניתן לערוך אותה בקובץ הפתוח.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מודעות פרסומת

ידע זה כוח!- אז למה לא לתת אותו במתנה?

אחד הדברים שאני הכי אוהבת במקצוע ההוראה, הוא הרגע בו אני מלמדת איזו עובדה חדשה בכיתה ואני רואה את עיני התלמידים נפערות בתדהמה ומיד לאחר מכן את האצבע המורמת הגוררת אחריה שלל שאלות וסקרנות.

ידע זה כוח, אני תמיד אומרת לתלמידים שלי שהידע שלנו הוא הדבר היחיד שלא ניתן לקחת מאיתנו (תחשבו על זה רגע…ואל תתייחסו בבקשה לאלצהיימר). את מה שלמדנו לא ניתן להוציא לנו מהראש, זה שם.

לכן, השנה החלטתי ללכת עם זה צעד קדימה- למה לא לתת להם קצת ידע במתנה? עובדה אחת שמוקדשת רק להם. על זה שאני אוהבת לתת משהו קטן ביום ההולדת של התלמידים כבר כתבתי בפוסט אחר וגם על רעיונות למתנות שניתן לחלק לתלמידים כבר כתבתי בפוסט נוסף.

אבל השנה החלטתי לתת לכל תלמיד כרטיס עם עובדת- הידעת! אבל לא סתם עובדה- אלא עובדה על משהו שקרה בתאריך בו הם נולדו. ככה הסיכוי שהם יזכרו את העובדה הזו גדול יותר וגם כי זה יותר מגניב.

כדי שיהיה גם קצת מסקרן, הוספתי בתחתית העמוד את העובדה שהם נולדו באותו היום והחבאתי תחת מדבקת גירוד.

וכדי שיהיה להם נחמד השנה הוספתי במתנה חוברת קופוני יום הולדת אישית לכל תלמיד- אבל זה כבר נושא לפוסט אחר (יעלה בקרוב).

רוצים להכין גם?

  1. ניתן למצוא עובדות על מה קרה בכל יום בשנה באתר מאקו- בעמוד 'עובדות טובות', הנה קישור ישיר.
  2. עצבו לבד או הורידו את הקובץ הפתוח לעריכה של כרטיס העובדה, הוסיפו תאריך, שם ועובדה מתאימה והדפיסו.
  3. רוצים להוסיף ביטמוג'י משלכם? כנסו לקרוא את הפוסט הבא.
  4. הדביקו מדבקה מתגרדת, ניתן להזמין באלי אקספרס או להכין לבד: כפית סבון כלים וכפית צבע אקריליק מעורבבות יחד יתנו אפקט דומה.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

כשהביטמוג'י נכנס לכיתה! מדבקות אישיות לפרגון ועידוד

לפני חצי שנה בערך גיליתי את אפליקציית ביטמוג'י- המאפשרת לך לעצב מדבקות ווטס אפ אישיות, האפליקציה יוצרת אדם בדמותך והופכת אותו למדבקות אישיות מצחיקות ומגניבות.

החופש גיליתי שאפשר להשתמש בה גם בכיתה! שיטוט מהיר בפינטרסט בתקופה שלפני תחלת שנת הלימודים מעלה שלל רעיונות לדרכים מקוריות כיצד ניתן להיעזר בדמות הביטמוג'י בכיתה. הנה דוגמא לבלוג שמעלה מספר רעיונות מגניבים.

הנה רעיון אחד שאני ממש אהבתי- יצירת מדבקות אישיות שניתן לחלק לתלמידים במחברת, על מבחן או עבודה או סתם דף עבודה. במקום חותמת או סתם וי חסר ייחוד- מדבקה אישית מגניבה!

אז איך עושים את זה? הנה השלבים:

  1. מורידים את אפליקציית ביטמוג'י ומעצבים דמות אישית.
  2. בוחרים את המדבקות הרצויות ושולחים אותן לעצמכם או לחילופין מתקינים בכרום את ההרחבה לאפליקציה, אז יופיע לכם ריבוע ירוק קטן מצד ימין למעלה בסרגל הכלים, והגישה למדבקות הופכת לקלה יותר דרך המחשב. הנה סרטון עם הסבר קצר איך להתקין את האפליקציה בכרום. רק שימו לב שניתן למשוך את המדבקות לכל עמוד באינטרנט ולא כל עמוד במחשב. אני הורדתי אותן לעמוד בגוגל דוקס ומשם העתקתי למסמך וורד רגיל.
  3. מסדרים את המדבקות המועדפות בעמוד ומדפיסים על דף מדבקה!
  4. רוצים עוד קצת עזרה? הנה קישור לעמוד המדבקות הריק.

אני כל כך התלהבתי שהכנתי ארבעה דפים ואפילו החלפתי בגדים לדמות באמצע…תתפרעו.

** הערה קטנה: בעלי טוען שהדמויות לא ממש דומות למציאות, ובמסגרת המגבלות הקיימות באפליקציה אכן היא לא מדוייקת. אבל אני עדיין חושבת שזה מגניב! (וגם שזו הזדמנות להוריד כמה קילוגרמים וקמטים מיותרים) וברגע שהתלמידים יבינו שזו הדמות שלי, גם הם יתלהבו.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

על נקודות, מפלצות ומדליות בכיתה

באמצע החופש הגדול בזמן שהייתי בחופשה משפחתית קיבלתי הודעת ווטס-אפ מתלמידה לשעבר, תלמידה שעולה השנה לכיתה י'. בהודעה היא צילמה לי שמצאה בבית מדליות ותעודות שונות שקיבלה ממני כשחינכתי אותה (לפני 5 שנים) וציינה עד כמה זה היה רעיון טוב לדעתה השימוש בהן והמליצה לי להמשיך ולעשות זאת גם בכיתות הבאות שאני מחנכת.

אז לתעודות אקדיש פוסט נפרד, כרגע נתמקד רק במדליות.

אז מה הן המדליות האלו ואיך הגעתי אליהן? בשנה הראשונה שלי כמחנכת מצאתי עצמי אובדת עצות מול תלמידי הכיתה (ולצערי יותר מפעם אחת), הייתה לי כיתה- מה שנקראת "תוססת", ולא הצלחתי לגרום להם לרצות להתנהג אחרת, בעצם לא מדויק, הם כן רצו להתנהג אחרת אבל היה להם קשה ולא הצלחתי למצוא דרך שתעזור להם להוכיח לי ולעצמם שהם מסוגלים להתקדם לעבר השינוי המיוחל. ואז גיליתי את שיטת הנקודות!

למי מכם שעובדים בהוראה שיטת הנקודות או התגמולים (או כל שם אחר שתיתנו לזה) מוכרת מאוד. לטובת האחרים אסביר קצת- כל תלמיד\ קבוצה\ כיתה צוברים נקודות בעקבות פעולות כאלו ואחרות שבסופן כאשר הם מגיעים לסכום מסוים של נקודות הם מתוגמלים עליהן.

ובכן, מיותר לציין שאני כמחנכת חדשה לא הכרתי את הרעיון וחיפשתי שיטה שתעזור לי. אז הכירה לי מקבילתי (ע"ע חגית) את אתר Class Dojo והשאר הוא היסטוריה. לא שיערתי איזו התלהבות תופיע אצל התלמידים, אבל יותר מכך לא שיערתי שהם יזכרו את זה גם שנים אחר כך.

ואם זה היה כל כך משמעותי בעבורם- מי אני שלא אשתף אתכם בסוד העניינים….

אז האתר הוא למעשה שיטת איסוף נקודות לתלמידים, אז למה הוא יותר מוצלח מאחרים? ובכן האתר עובד בצורה שמאוד מדברת לתלמידים- כל תלמיד מקבל אווטאר בצורת מפלצת קטנה וחמודה. המורה בוחרת מה הן ההתנהגויות עליהן מקבלים נקודות חיוביות או שליליות וכמה נקודות ינתנו. וכל מורה מהצוות יכול להתקין את האפליקציה, להתחבר לכיתה ולהעניק נקודות לתלמידים (כשחושבים על זה ככה, זה קצת מזכיר לי את שיטת ניקוד הבתים בהארי פוטר, אבל אולי זה רק אני). בנוסף לעובדה שהם אוספים נקודות כל תלמיד יכול לעקוב באופן אישי אחרי איסוף הנקודות באפליקציה, וכמובן (וזה החלק החשוב באמת!) לשנות את דמותו של האווטאר שלו (תתפלאו אבל זה החלק שהכי מלהיב אותם בכל העסק, לפחות בשיעורים הראשונים).

האתר מאפשר פלטפורמה פשוטה לאיסוף נקודות, השאלה היא מה עושים עם הנקודות אחרי שהן מצטברות. אני מניחה שיש מליון אפשרויות- אז הנה הרעיון שלי:

התלמידים אוספים במהלך השבוע נקודות (רק חיוביות! אני לא מורידה נקודות אף פעם) על הגעה בזמן, מוכנות לשיעור, השתתפות, העתקה, רעיון יצירתי, עבודת צוות ועוד.. בסוף השבוע אני סוכמת את הנקודות ומחלקת מדליות לשלושת המקומות הראשונים (לא משנה כמה ילדים זה יוצא). את המדליות אני מחלקת בטקס מול כל הכיתה, בשעה האחרונה ביום שישי, ועושה מזה קצת רעש וצלצולים- כולם מוחאים כפיים וכו'. בכל שבוע מחדש אני מאפסת את הנקודות וזאת כדי לאפשר לתלמידים הזדמנות שווה בכל שבוע מחדש.

בנוסף, אני מנהלת רישום מדוייק של מספר המדליות שכל תלמיד קיבל, זה גם מאפשר לי לעקוב ולנסות לשים לב מי טרם קיבל ולדרבן אותו, ובמהלך השבוע יותר לשים לב אליו ולנסות להוסיף לו נקודות כשמתאפשר וגם מאפשר לי לדעת מי זכאי לקבל תעודת הצטיינות. כדי לשמור על עניין בקבלת המדליות- מי שאוסף במהלך השנה 10 מדליות, מקבל בסוף השנה תעודת הצטיינות חתומה ויחד איתה חטיף שוקולד קטן.

ואם אתם שואלים את עצמכם מה הסוד להצלחה של השיטה?

התמדה!! תתמידו במתן הנקודות, תתמידו במתן המדליות וזה יעבוד.

אחרי השנה הראשונה שהשתמשתי בשיטה זו, חשבתי שאין בכך יותר צורך, וההתמדה בשיטה היא לא פשוטה, כשחזרתי בתחילת שנת הלימודים הבאה התלמידים היו אלו שביקשו ממני לחדש את השיטה. מאז אני עובדת איתה כבר חמש שנים וכל שנה התלמידים מתלהבים ממנה ומשתפרים בזכותה.

לא מאמינים?- נסו בעצמכם!

רוצים להכין גם? כל הקבצים נמצאים ממש כאן: מדליות להדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. מדליות פתוחות לעריכה והדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. תעודת הצטיינות להדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. תעודת הצטיינות פתוחות לעריכה והדפסה ניתן למצוא בקישור הזה.

לכבוד השנה החדשה- הכנתי גרסה מחודשת של המדליות!! אל דאגה- היא כבר בקבצים.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מתנת סוף שנה- לכיתה שלא ממש נפרדים ממנה

בכל שנה אני אוהבת לחלק משהו קטן בסוף שנה (והנה עוד כמה רעיונות למי שפיספס), אבל קודם כל אני אוהבת להתאים את המתנה לכיתה. השנה ידעתי שאני רוצה לתת לתלמידי שני דברים: מר גמיש ופסק זמן.

למה דווקא אותם? ובכן, הכיתה שלי ממש (אבל ממש) אוהבת להתעסק בזמן השיעור עם אי אילו מרגיעים שונים, סקוושי, פידג'יט קיוב ועוד אחרים שאין לי מושג איך קוראים להם, אבל המלך הבלתי מעורער הוא הסליים, או בן דודו הקליי.

אז החלטתי שאני רוצה להכיר להם את הסליים של ילדי שנות ה-80, המר גמיש. ועל הדרך לנצל זאת כדי להזכיר להם את כל השחיות שעשינו על היכולת להוביל שינוי בעצמי, ולעצב את העתיד שלי (וליצור כפל משמעות עיצוב העתיד ומר הגמיש)

רוצים להכין גם? קודם כל אפשר לקנות! יש בחנויות של שקל וכאלו, אני העדפתי להכין וזה לא מסובך כמו שזה נראה רק מצריך קצת סבלנות, קמח, משפך (במקרה שלי בקבוק שגזרתי), בלונים ועיניים זזות. עטפתי את פיית הבקבוק ועם כף שפכתי כל פעם קצת קמח לתוך המשפך המאולתר, החלק הטריקי הוא להתחיל לדחוס את הקמח- כל פעם משכתי את צוואר הבלון כך שהוא יתרוקן ויידחף פנימה את הקמח, עד שהבלון הגיע לגודל שרציתי והרגשתי שאני לא יכולה לדחוס יותר קמח, קושרים, מדביקים עיניים- וזהו!

למה דווקא פסק זמן? כי אני לא באמת נפרדת מהם, ואנו רק לוקחים פסק זמן של חודשיים וככה יהיה להם גם טעים וגם קצת מצחיק, אבל רציתי שהוא יהיה קצת יותר מיוחד ולכן הכנתי לו עטיפה ייחודית לקראת היציאה לחופשה. קראתי לו- מיני פסק זמן מהכיתה ושיניתי את הרכיבים, האלרגנים,הסימן התזונתי ואפילו את הכשרות. מוזמנים להתעמק בהם (=.

רוצים להכין גם? מוזמנים להוריד את הקובץ כאן, להדפיס, לגזור ולהדביק. עידכנתי לכם אותו שיתאים לשנת 2020.

לסיום ארזתי אותם יחד בשקית צלופן, וצירפתי משפט המדבר על שינוי שנאמר ע"י ברק אובמה.

רוצים את המשפט? מוזמנים להוריד את הקובץ ממש כאן.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מעריכים את הצוות החינוכי- הפעם בכובע של אמא

לפני שנהייתי מורה לא חשבתי על להפגין את הערכתי כלפי הצוות החינוכי של ילדיי. לא שזה לא הגיע להם, ולא שהתנגדתי- פשוט לא חשבתי על זה. גם כשאחותי ניסתה לומר לי על כך דבר או שנים- לא ממש הבנתי על מה היא מדברת. ועד ההורים היה מארגן מתנה מרוכזת שחילקו במסיבת הסיום ובעיני זה הספיק. שם נגמר הסיפור.

אחרי שהתחלתי לעסוק בהוראה- גיליתי כמה העבודה עם ילדים היא מאומצת, מתישה, שוחקת, לא פיסית- ריגשית. כמה אנרגיות נדרשות לכך, להכיל במקביל 30 ילדים כשכל אחד רוצה יחס כאילו הוא אחד, להכיל במקביל 30 זוגות הורים כשכל זוג מגיע עם דרישות ורצונות משלו. להצליח במקביל ללמד, לחנך, לחבק, להקשיב, לעטוף, להיות שם בשבילם גם כשלפעמים זה על חשבון זמנך האישי או אפילו ילדייך שלך.

אז נכון- זו העבודה שלהן, הן מקבלות משכורת, אבל בנינו- זה לא מספיק ובוודאי לא מתגמל. ומי מאיתנו לא נכנס לחדר של רופא וראה אינספור ברכות תודה ממוסגרות על הקירות? אז למה כשאנחנו ממש מודים לרופא- שעשה את עבודתו עליה הוא מקבל משכורת- אנחנו כן מרגישים צורך לתת לו מכתב תודה ולצוות החינוכי לא?

אם עדיין לא שכנעתי אתכם אז בסופ"ש האחרון קראתי את הטור של מיקה אלמוג- השיעור האמיתי– היא פשוט הוציאה לי את המילים מהפה וסיכמה את זה הרבה יותר טוב ממני, אם עוד לא יצא לכם לקרוא, רוצו לעשות זאת ובנימה אופטימית זו- זה הזמן לרעיונות איך להודות לצוות החינוכי.

זה לא חייב להיות גדול, זה לא חייב להיות יקר, זה פשוט צריך להיות אמיתי ולהביע הערכה. להראות שחשבו עלייך- ואומרים לך תודה.

יש את אלו שקונים שוברים, קרמים, עציצים ועוד הפתעות, אבל אם כבר הספקתם להכיר אותי- אני אוהבת להכין דברים, ובעיקר מארזים שונים….(כנראה זו השריטה שלי). אז מצרפת כמה רעיונות קטנים וגדולים לצוות המעון או בית הספר- הבחירה בידכם.

**חלק נכבד מהרעיונות נלקח מקבוצות הפייסבוק השונות, ביניהן אמהות משקיעות ומורות משקיעות.

  • לבבות שוקולד וברכה- הדבקתי לבבות שוקולד בצבעים שונים על קרטון, קישטתי והדבקתי ברכה בצד השני, עטיפה בצלופן נותנת לזה נופך יוקרתי יותר למרות פשטות המתנה.
  • רוצים את הברכה למטפלות? הקובץ נמצא ממש כאן.
  • צנצנת עם נשיקות וכרטיס גירוד– קניתי צנצנת חמודה במקס סטוק, מילאתי בנשיקות וצירפתי כרטיס גירוד של חיש גד. המטפלות במעון- עפו על זה, אחת מהן אפילו זכתה ב-200 ש"ח. לי זה לא עלה הרבה- היא בהחלט הרוויחה.

  • מארז חופשה מהסרטים- דלי פופקורן חד פעמי, פחית קולה, שקיות פופקורן, חטיף אנרגיה, ומעט סוכריות לב, ודיסק שצרבתי עליו את הסרט- כוכבים על פני האדמה. הכל ארוז היטב בצלופן עם ברכה, וקיבלתם מתנה גם פרקטית וטעימה וגם עם תוכן חינוכי (בהנחה שהיא תצפה בסרט)

  • מארז קיץ נעים– מחצלת מתקפלת, מגבת, קנקן שתיה ממולא בשוקולדים, מחזיק כוס מתנפח, בקבוק שתיה וכרטיס גירוד.
  • רוצים להכין גם? כל האביזרים נקנו בדן-דיל פרדס חנה, מאמינה שקיימים דברים דומים בחנויות הסטוק למיניהן. במקור תיכננתי להוסיף בקבוק בריזר, אבל פתאום נתקלתי בבקבוקי השתיה המוגזת האלו והצבעים כל כך התאימו לי למארז- שלא ויתרתי.

הכנתם את אחד מהרעיונות? אשמח לתמונות! יש לכם רעיון אחר משלכם- שתפו!!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מתנה עם התעודה- רעיונות לסיום מחצית

לא נכנסת לדיון האם צריך או לא צריך לתת לתלמידים משהו קטן עם התעודה. האם זה טרנד או לחץ או הרגלים רעים שאנחנו מספקים להם, או שזה לגיטימי ואפילו חובה.

אם הספקתם קצת להכיר אותי- אתם כבר יודעים שאני באופן אישי פשוט נהנית מזה, ומרגישה מחויבות פנימית, ובכל פעם שתלמיד (וגם בוגרים מהחטיבה!) משתף אותי שהוא שומר את כל הצ'ופרים שאני מחלקת, זה רק גורם לי לרצות להכין עוד כאלו….

אז לטובת מי שכן מעוניינים לחלק משהו קטן וחמוד בסיום המחצית, הנה שני רעיונות של דברים שחילקתי אי אז- בימים שלפני שכתבתי בלוג ולמדתי לשתף בצורה מסודרת את הרעיונות.

תהנו!

  1. מבחנה עם כובע בוגר: את הרעיון מצאתי איפשהו ברשת ואין לי מושג למי לתת את הקרדיט.

אז מה יש בפנים? מבחנה עם סוכריות, בפנים הכנסתי פתק עם משפט שהתחבר לי לכיתה (למדנו בשיעורי היסטוריה על אלכסנדר ולכן ציטטתי אותו) וכובעי בוגר קטנים.

להכנת הכובע: את ההדרכה איך להכין את הכובע לקחתי מהבלוג המקסים של 'נעמה ואני- עיצוב אישי'. בקצרה: ריבוע בריסטול שחור, רצועה שחורה- מגלגלים לצורת טבעת, משדכים ומדביקים לריבוע (דבק חם עובד מצוין), חוט רקמה- מלפפים מספר פעמים וקושרים בראש וסיכה מתפצלת שתופסת את כל העסק מלמעלה.

קישור לקובץ למבחנה ניתן למצוא כאן. קישור לקובץ פתוח לעריכה ניתן למצוא כאן.

2. מארז פסק זמן לחופשה שבין כיתה ה' לכיתה ו': שקית אורגנזה מלאה בהפתעות קטנות.

אז מה יש בפנים? פסק זמן, מסטיק סמיילי, סוכריות לבבות, מחזיק מפתחות המורכב ממילים המאפיינות את הילד, ברקוד סריקה ללוח פאדלט שיתופי ובצידו השני פתק קטן עם הסבר על המארז. לכל זה צירפתי מכתב אישי לכל תלמיד.

איך עושים את זה? ליצירת מחזיק המפתחות ניתן להיכנס לאתר Tagxedo, שם מכניסים רשימת מילים ובוחרים צורה (הבנתי שלאחרונה הוא עושה קצת בעיות- שימו לב). את הלוח השיתופי פתחתי ב-padlet, לשם כל ילד העלה תמונות מהחופשה.

את הקבצים עם ההסבר על המארז לצערי אין באפשרותי לשתף- הם מימים רחוקים כשהיה ברשותי מחשב אחר…יחד איתו נעלמו גם עקבותיהם.

בקרוב יעלה רעיון נוסף…הרי זה סוף שנה אחרי הכל…

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

חדר בריחה- זה אפשרי! יום הרצל בסימן חדר בריחה

כולנו יודעים מי היה הרצל, אבל בואו נודה על האמת- אין לנו מושג מתי הוא נולד. ויותר מכך, רובנו לא ממש מקדישים זמן ללמד עליו באותו היום, פה ושם מתייחסים אליו בהקשר של יום העצמאות. מזכירים את שמו כשלומדים על חלומות וחזון, ואולי אפילו לקראת הטיול לירושלים כהכנה לביקור בקבר שלו.

אז כדי שלא תהיו במתח לאורך כל הפוסט- הוא נולד ב-י' באייר. וכן, זה ממש צמוד ליום העצמאות ואולי בגלל זה לרוב זה מתפספס, אבל הי, נראה לי שמגיע לו שנתייחס אליו בנפרד, לא חושבים כך?

השנה כחלק מהשתלמות שעברנו בבית הספר בנושא תרבות יהודית-ישראלית, החלטנו צוות שכבה ה' (וזה הזמן להודות לצוות הנפלא שלי) להתחיל ללמד על הרצל ביום הרצל, או לפחות קרוב לתאריך. ויותר מכך החלטנו שנעשה זאת בדרך אחרת- חדר בריחה.

זה הרגע להתוודות, אני ממש אוהבת חדרי בריחה, הלכתי כבר לכמה (לא מספיק בעיני), אני פשוט פריקית של חידות. ועם כל זאת, זה החדר הראשון שיצא לי לקחת חלק בבניה שלו, ותתפלאו- זה לא מסובך כמו שזה נשמע. אז רגע לפני שאשתף אתכם בקבצי חדר הבריחה של הרצל, הנה כמה טיפים למי שמעוניינים לבנות חדר בריחה בעצמם:

  1. סיפור רקע לחדר: רגע לפני שאתם מתחילים לכתוב חידות, בנו סיפור רקע לחדר. הכניסו את התלמידים לאווירה שתכוון גם אותם אבל גם אתכם. עם סיפור הרקע תדעו להתכוונן לכמה חידות צריך בחדר, כמה מנעולים ומהי המטרה של החדר.
  2. חדר לימודי או חדר חוויתי: הגדירו מהי מטרת החדר, אם המטרה היא רק לספק חוויה לתלמידים, אפשר להיעזר בשלל חידות שאינן בהכרח מלמדות משהו ואינן קשורות לנושא מסויים. אם ברצונכם שהתלמידים ילמדו נושא מסויים, על החידות להיות קשורות אליו וכוללות מידע לימודי מקדם ולא רק פתרון חידות.
  3. סוגי החידות: הקפידו שהחידות יהיו מגוונות: כתב חידה, פיצוץ בלונים, סריקת ברקודים, הרכבת פאזל, חידון במחשב ועוד….הקפידו שהחידות לא יהיו קשות מדיי ולא קלות מדיי.
  4. בדיקת החדר- משחק הרצה: בידקו את החדר לפני! אל תוותרו על הרצת ניסיון. הכניסו ילדים מכיתה אחרת, אפילו מורים. תנו להם להתנסות וקבלו משוב מה עובד ומה יש לתקן ולשפר.
  5. היעזרו ברשת: יש באינטרנט מגוון רחב של כתבות ומידע על בניית חדרי בריחה, קחו רגע לקרוא, להיעזר ואפילו לקחת כמה חידות לדוגמא.

מצרפת לכם שתי דוגמאות שניתן להיעזר בהן מהרשת: כתבה מעולה על חדרי בריחה של מור דשן שנותנת טיפים מעולים, הופיעה ב-הגיע זמן חינוך. וכן האתר של מכללת קיי, הכולל מגוון רעיונות לחדרי בריחה בנושאים שונים.

רוצים להכין חדר בריחה על הרצל? אין בעיה! מצורף קישור למערך השיעור עם התחנות, ההסברים וההוראות. בנוסף, קישור לקובץ של תגי השם. בהצלחה!

ניסיתם? אשמח לשמוע איך היה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

כוחות הקסם שלי- יום הורים מחצית ב'

יום הורים הגיע- שוב (ככה זה כשהשנה מחולקת לחצאים…)

על חשיבות השיח עם הילדים ועל השימוש במעגל שלי כבר כתבתי במחצית הראשונה. לכן לא אחפור לכם שוב, רק אחדש מה שיניתי במחצית הנוכחית.

הפעם השיחה נפתחה כשכל תלמיד הציג להוריו את השדון שבו (היינו הקושי או המחסום) ואת כוחות הקסם שלו (החוזקות). השיחה סבבה סביב השדון- מתי הוא מגיע, באיזו עוצמה ומה אני זקוק כדי לנצח אותו. וממנה עברנו לבחון את כוח הקסם ולהבין איך הוא עוזר לי. רק אחרי ששוחנו על כך העפנו מבט גם במעגל שלי ובמצב הלימודי שהתלמיד תופס את עצמו וכמובן צוות המורים.

אז מה זה השדונים וכוחות הקסם?

במהלך המחצית עבדתי בכיתה עם קלפים טיפוליים הנקראים- ארץ יצורי הנפש. הקלפים כוללים שדונים וכוחות קסם וספר מלווה הכולל סיפור הלוקח אותנו למסע בארץ שדונזיה בה כוחות הקסם נעלמו והם מנסים לחזור ולהשתלט על השדונים. אבל אני לא אלאה אתכם בפרטים, מה שחשוב הוא שבחרתי דרך שעסקנו בה במהלך המחצית- שפה שהתלמידים למדו להכיר וכעת ניתן להשתמש בה.

בין אם אתם מהמתחברים לשיטות הטיפוליות ובין אם לא, חשוב שתדעו שאחד האתגרים ביום ההורים הוא לגרום לתלמיד לשתף בצורה מדוייקת מהו הקושי שלו- ולגרום להורים באמת להקשיב. וכשאני אומרת בצורה מדוייקת- הכוונה היא לא לשמוע תלמיד שאומר קשה לו במקצוע מסויים (ולרוב זו תהיה התשובה) אלא תלמיד שיודע להגדיר שהקושי שלו הוא ביכולת להתרכז, בשליטה על הכעס, בעקשנות, בפחד מכישלון. רק כאשר הוא מצליח לדייק זאת ולשתף את ההורים ניתן להגיע לשורש הבעיה והקושי ולעזור לו.

בסיום המפגש, נתתי לכל תלמיד קלף עם כוח שאני בחרתי עבורו ומאחוריו צירפתי הקדשה קטנה. וכמובן אי אפשר בלי משהו מתוק- סוכריה קטנה בצורת לב.

ממליצה בחום!

למעוניינים בקבצים: מצרפת קישור לדף המעגל שלי- מחודש ולדף ארץ יצורי הנפש שלי (אני צילמתי דו צדדי, מוזמנים להשתמש באחד מהם או בשניהם)

לצערי איני יכולה להעלות קישור לתמונות של הקלפים שניתן להוריד ולהדפיס היות והם אינם שלי ושמורים תחת זכויות יוצרים. אבל סומכת על היצירתיות שלכם…

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

אני לא בייביסיטר!

בשבוע שעבר קראתי פוסט בפייסבוק, לא זוכרת באיזו קבוצה ולא זוכרת את שם הכותבת אבל זוכרת היטב את התוכן הכללי של מה שנכתב. זוכרת כי זה ממש הכעיס אותי.

כותבת הפוסט התלוננה על כך שביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יום הלימודים מסתיים בשעה 12:00, והיא המעוניינת לקחת חלק בטקסים המתקיימים בבתי העלמין, ולחלוק כבוד ברוגע אינה מסוגלת לעשות זאת היות ועינה פוזלת תמידית לשעון ותחושת הלחץ גואה בה. הלחץ להוציא את הילדים. היא לא הצליחה להבין מה הבעיה שהמורים ימשיכו ללמד כרגיל והיא וחבריה יוכלו לקחת חלק בטקסים ברוגע.

ובכן- הנה לך תשובתי כמורה. אני לא בייביסיטר!

כן, כן תתפלאו אני לא. אני לא מגיעה בבוקר ורק משגיחה על הילדים עד שההורים באים, אני לא תוקעת אותם מול הטלוויזיה\מחשב\פלאפון ומחכה שהזמן ייגמר. אני לא אתחיל לדבר על השעות הרבות שאני משקיעה במחשבה על מה ואיך ללמד בשעות היקרות הללו. אבל הנה לכם כמה נקודות למחשבה על הנושא:

א. לו הייתה מתלוננת הבחורה על כך שחבל שיום הלימודים מסתיים מוקדם כי ההשכלה של התלמידים נקטעת, כי הם מפסידים שעות יקרות בהן יוכלו ללמוד על יום הזיכרון וכי היא מצרה על כל שעת לימוד שנגזלת, הייתי יכולה להבין. אך היות והיא רק זקוקה למישהו שישמור על הילדים עד שהיא תסיים לקחת חלק בטקסים- אז…לא! אני לא הכתובת.

ב. קחו רגע לחשוב על הצד השני- ומה עם המורות המעוניינות גם הן לחלוק כבוד לנופלים? אולי הם קרובים שלהן? אולי מכרים? הידעתם שמורה על אף כל ימי החופשה הרבים שלה אינה יכולה לקחת יום חופש אחד במהלך השנה שאינו מחלה? מה עם אותן מורות המכירות היטב חיילים שנפלו ואינן יכולות אפילו לבחור יום זה כחופשי וללכת לפקוד את קבריהם בזמן הטקס? האם לא מגיע להן הזכות לסיים בשעה שתאפשר להן לעשות זאת? והאם ידעתם שגם אם המורה נמצאת ביום חופשי ניתן לחייב אותה להגיע לבית הספר?

ג. והפעם בכובע של אמא- חשבתם על כך שגם למורות יש ילדים המסיימים אף הם בשעה 12:00 את יום הלימודים. ולנו בניגוד לאלו הנמצאים בטקסים ויכולים להחליט לחתוך מוקדם מהטקס ולהגיע בזמן לאיסוף, אין את האפשרות לחתוך מוקדם מהכיתה כדי לאסוף את ילדינו. גם אנחנו נאלצות להסתדר ועוד מבלי שזכינו להיות בבית העלמין כי אסור לנו לקחת אותו כיום חופש (כבר אמרנו לא?)

זו לא הפעם הראשונה שבה חוויתי את התחושה שיש הורים הרואים בנו רק בייביסטר, השתעשעתי פעם במחשבה זו, ואפילו הייתי מוכנה לשקול אותה לרגע קט, עזבו אתכם מלהיות מורה- פשוט בייביסיטר. אבל אז בואו נעמיד כמה דברים על דיוקם. אם אני בייביסטר, כי כל מה שרוצים ממני זה לשמור על הילדים אז יש שני כללים חשובים:

  1. אני עושה עבודה של בייביסיטר- היינו שומרת על הילדים וזהו. אין העשרה, לימודים, מבחנים, חינוך, עבודה בקבוצות, יכולת ביטוי בע"פ או בכתב, הבנת הנקרא וכו'.
  2. שלמו לי כמו לבייביסיטר- בחישוב מהיר הממוצע הוא 20 ש"ח לשעה, ולמרות שאני לא מכירה בייביסיטר שתסכים לשמור במקביל על 30 ילדים, אם אקבל תשלום לכל ילד, ניתן לשקול זאת. כלומר- 600 ש"ח לשעה, שהם 3,300 ש"ח ליום, לחודש זה כבר יצא בסביבות 60,000.

לא בטוחה שזה משתלם להורים שאני אהיה בייביסיטר…..

והנה עצה קטנה לסיום- רוצה ללכת לטקסים בבתי העלמין? חוששת שלא תספיקי להוציא את הילד? שלמי לבייביסיטר אמיתית שתאסוף במקומך את הילד ותשמור עליו עד שתרגישי רגועה דייך לשוב לביתך.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.