על כיתה ג והיכולת לראות אחרת

יום שלישי, שעה שלישית, כיתה ג, שיעור תרבות יהודית-ישראלית. בדרך כלל זו שעה שאני רק מחכה לברוח ממנה ולחזור אל כיתת החינוך שלי- כיתה ו'. יותר קשה לי עם הקטנים, מרגישה שאני צריכה להיות עדינה יותר, לא תמיד מבינה את ההתנהלות שלהם, הם עדיין לא מפנימים את כללי התנהגות והלמידה כמו הגדולים, כל שבוע צריכה להזכיר להם. הפעם זה שונה. הם השאירו אותי נפעמת, מתרשמת מהייחודיות של הגיל הזה. ייחודית שנעלמת כשמתבגרים.

מלמדת שיעור המשך ליום הזיכרון ליצחק רבין, על הזכות לכל אחד שתהיה לו דעה שונה, על העובדה שכולנו רואים דברים מזוית שונה ובדרך אחרת. בניסיון להמחיש להם את השוני בהסתכלות של כל אחד מקרינה מצגת עם תמונות מפורסמות שניתן לראות בהן כמה דברים במקביל. למשל התמונה המפורסמת של אישה צעירה או זקנה, פרצוף או אסקימואי, דוב קוטב או כלב ים- בקיצור, הבנתם את הרעיון.

מקרינה את התמונה הראשונה- מחייכת לעצמי בעונג כשאני רואה את ההתלהבות, נותנת להם משימה לשתף את בן הזוג לשולחן במה שהם רואים ורק לאחר מכן אוספת תשובות במליאה. בוחרת באחד הילדים שמצביע ממש יפה ונראה נלהב לשתף במה שהוא רואה. בטוחה שכל מה שאזדקק לו הם שני מתנדבים. האחד שיציג את תמונת הצעירה והשני- את הזקנה.

שואלת את התלמיד מה הוא רואה, מחכה לתשובה הצפויה ואז הוא עונה לי- פרפר! לא בטוחה שהם שמו לב להלם שכיסה את פני, בעיקר כי הם היו עסוקים בלהביט בהתפעלות ולצעוק- "נכון!, הנה, גם אני רואה". התאוששתי, הבטתי שוב בתמונה ועדיין לא ראיתי פרפר. אבל מה זה משנה- הם ראו! אז המשכתי לשאול- מי רואה משהו אחר? גם הפעם קיבלתי תשובה שלא ציפיתי לה- ציפור. שוב ההלם, מתאוששת וממשיכה הפעם כבר סקרנית. פונה אליהם שוב ומקבלת את התשובה- מפל מים זורם. גם את הצעירה והזקנה הם זיהו, אבל אני כבר הסתקרנתי לגלות מה יקרה בשאר התמונות.

רואים את הציפור, הפרפר? ומה עם מפל מים זורם?

גם בתמונה הבאה התשובות היצירתיות המשיכו לזרום. מצאתי עצמי עומדת מול התמונה ומנסה לעורר את התאים היצירתיים שחשבתי שקיימים במוחי. בשלב מסויים נתפס לי הצוואר מהניסיון להטות את הראש לכל הכיוונים כדי לראות את מה שהם מצאו בתמונה (אם תהיתם לעצמכם, לא הצלחתי) אבל למי אכפת? הם ראו!

התפעלתי מהיכולת היצירתית שלהם לראות דברים אחרת, אבל באמת אחרת! לא בטוחה שמי שצייר את התמונות האלו ראה את מה שהם הצליחו לראות. מה שהופך את זה בעיני, לעוד יותר מדהים. אז המשכנו…ובכל תמונה שבמקור אמורות להיות בה שתי אפשרויות, הם ראו הרבה יותר. נראה אתכם מוצאים את הסירות והאנשים העוגנים לאורך הים בתמונה של האסקימואי.

אם תסתכלו טוב תוכלו לראות ספינות עם אנשים שעוגנות לאורך הים

יש משהו ביכולת של הקטנים לשמור על היצירתיות והראיה האחרת, משהו שלאט לאט נעלם כשאנחנו גדלים ואחר כך אנחנו מבלים חיים שלמים בניסיון למצוא חזרה את אותה יכולת יצירתית שאבדה. חשבתי שאין לי מה ללמוד מהקטנים, חשבתי שזה מעיק ללמד אותם ואולי משעמם לעומת הגדולים. אז חשבתי. קיבלתי שיעור לחיים- גיליתי שהם עדיין מסוגלים לראות את העולם אחרת, בצורה פתוחה יותר, גמישה יותר, יצירתית יותר.בדרך שאני כבר לא מצליחה.

נסו לראות את העולם (והתמונות) מנקודת המבט שלהם- זה יהיה שינוי מרענן.

אבל יותר מכך נסו לעזור להם לשמור עליה- היא מיוחדת.

ואם הצלחתם לראות משהו אחר בתמונות- אל תתביישו לשתף! אני בטוחה שתלמידי כיתה ג' יסכימו איתכם.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

#עברית_תקינה_ בקטנה

מכירים את האנשים המעצבנים האלו שתמיד מתקנים אתכם בשגיאות בעברית? ובכן זה הזמן להתוודות- אני אחת מהן. כן, אני יודעת שזה מעצבן אבל תאמינו לי זה בלתי נשלט.

מאז שאני קטנה, אמא שלי טרחה לתקן אותי באופן תדיר, אולי כי גם היא התחילה את דרכה כמורה. כך או כך גדלתי למציאות שבה עשר שקל לא קיימים ולנצח יהדהד לי בראש קולה של אמא המתקן אותי לומר עשרה שקלים.

מאז שהפכתי למורה- זה רק החמיר. מצאתי עצמי לומדת מחדש את כל כללי הלשון ששכחתי אי אז אחרי הבגרות וכעת מקבלת את האחריות להעביר אותם הלאה לדור הצעיר. עם האחריות הגיעה השריטה…התיקון הבלתי נמנע של טעויות לשון.

ולא, זה לא בקטע מתנשא, זה באמת ובתמים צורם לי באוזן. וכשזה מגיע ממבוגרים- זה שורף לי את האוזניים. אז אם יצא לכם להיתקל בי ולקבל איזה תיקון לשוני- תבינו, זה לא אישי, זה לשוני.

עם השריטה הזו והמחוייבות כמורה לשפה הגעתי לכיתה. התלמידים שלי כבר יודעים שאי אפשר לצאת למלות בקבוק, אלא רק למלא וששלוש תלמידים לא שיחקו בכדור אלא שלושה. אבל יש עוד כל כך הרבה טעויות נפוצות, שחיפשתי תקופה ארוכה את הדרך הנכונה והמדוייקת להביא להם אותם לכיתה.

בחופשת הקיץ נחשפתי לעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון עברית, ואם אתם עוד לא עוקבים אחריו- זה הזמן. תענוג צרוף למורים לעברית. או לכל מי שאוהב עברית תקינה. האקדמיה מפרסמת תמונות מדליקות על שגיאות נפוצות יחד עם הסבר על התופעה ועל הדרך הנכונה להגיה. הפלקטים מציגים טעויות נפוצות, ביטויים, מילים חדשות, הרחבת אוצר מילים ועוד מושגים ומילים מתחום השפה העברית שמזמן שכחנו איך יש להגות אותם.

אחרי שגיליתי שהאקדמיה לא מוכרת יותר מקומץ קטן של פלקטים כאלו, החלטתי לקחת על עצמי את המשימה והפכתי את התמונות עם ההסברים לפלקטים שניתן לתלות בכיתה.

בכל שבוע, אני מוסיפה פלקט חדש, מדברת עליו ומסבירה ואנו מוסיפים לכיתה עברית תקינה (אבל בקטנה). הפלקטים מתווספים אחד לשני, ואחרי שהלוח מלא הם מתחלפים לחלוטין.

ליד הפלקטים התחלנו לבנות לוח משחק לתרגול בלשון- אבל זה כבר לפוסט אחר.

רוצים לבנות לוח עברית תקינה משלכם? מוזמנים להוריד את הקבצים ממש כאן:

פלקט לשון- 1, פלקט לשון- 2, פלקט לשון- 3, פלקט לשון- 4, פלקט לשון- 5

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מאמצים שלא רואים

הכי כואב לי לשמוע את כל הסיפורים מלאי ההשראה, של אנשים שהצליחו למרות מערכת החינוך. אלו שמשתפים כמה היה להם קשה ואף אחד לא ראה אותם. אף מורה לא שמה לב לכאב שלהם או לקושי שלהם. אף אחד לא היה שם להושיט יד ואם מישהו היה שם אז אולי….

כשרק נכנסתי לתחום ההוראה, הייתי בטוחה שלי זה לא יקרה. הייתי בטוחה שלאותם אנשים בטח הייתה מורה לא מוצלחת במיוחד ושאולי הם צודקים- היא לא ראתה אותם.

הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה כזו, אני אנסה לתת לכל תלמיד שלי את מה שהוא זקוק לו, אני אהיה קשובה, הוגנת, מכילה, אני אהיה כאן בשבילם לשים לב, לעזור, להגן, לעודד, להרים כשהם נופלים ובעיקר אני לא אתן להם לסיים את בית הספר בתחושה שהם היו לבד מול המערכת.

השבוע גיליתי שלפעמים, לא משנה כמה את מנסה, כמה את עוזרת, תומכת, הוגנת, הם פשוט לא רואים זאת. הכי קל לתלמידים להגיד שלא היית שם בשבילם, רבים מהם חיים בתחושה שתמיד "מחפשים אותם", שתמיד מאשימים אותם וכי המערכת אינה הוגנת כלפיהם.

אבל רבים מהם גם לא עוצרים לראות כמה כל המאמצים שלך הם לטובתם. הם לא משכילים להבין שהכעס או העונש מטרתם לעזור, גם כשאת מסבירה. הם לא שמים לב לכל השעות הרבות שאת משקיעה בהם, משוחחת עימם, עוזרת להם ונותנת מעל ומעבר. הם לא רואים שכשהם נתונים במשבר גם לך כואב ואת לא ישנה בלילות כי המחשבות על איך לעזור לו מטרידות אותך. הם לא רואים.

לא הם ולצערי לפעמים גם לא ההורים שלהם.

הם יסיימו את בית הספר ויצאו לספר לעולם שהם היו לבד, שלא נלחמו עבורם, שלא ראו אותם. ויגרמו לאחרים לחשוב שמערכת החינוך והמורים אשמים בכך.

אז לאותם תלמידים בעבר ובהווה, אני רוצה לומר– הייתי כאן בשבילכם, ראיתי, נתתי את כל מה שיכולתי וחשבתי שנכון עבורכם.

אתם לא הייתם פנויים לראות זאת ולקבל.

מקווה שאצל מורה אחרת תצליחו לראות.

מירב.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

אחרי החגים- החלטות לשנה החדשה

אחרי החגים הגיע ואיתו ההזדמנות לקבל כמה החלטות לקראת השנה החדשה, שבנינו מתחילה באמת רק עכשיו. החלטות לכיתה, לבלוג ולחיים האישיים, 3 החלטות קטנות לכל אחד מהם. יצאנו לדרך…

החלטות לשנה החדשה לכיתה שלי:

  1. להיכנס כל בוקר עם חיוך לכיתה– זה בהחלט עושה את ההבדל בין יום מוצלח לאחד פחות.
  2. להזכיר לעצמי אחת לשבועיים למה בחרתי להיות מורה– כשושכחים מאוד קשה להתמיד בעבודה, ולא זה לא בגלל החופשות או הנוחות עם הילדים.
  3. לא לוותר וללמד נושאים שאני אוהבת גם אם הם לא בתוכנית הלימודים– זו הדרך הקטנה שלי לנצח את תוכניות הלימוד המשמימות של משרד החינוך וזה בהחלט משדרג את השיעורים.

החלטות לשנה החדשה לבלוג:

  1. להתמיד ולפרסם פוסט לפחות אחת לשבועים– מסתבר שזה מועיל לי לא פחות משזה אולי מועיל לאנשים אחרים שקוראים אותו.
  2. לא לחשוש ולפרסם כל פוסט שכתבתי– זה הזמן לשתף שיש לי כמה וכמה פוסטים שכתבתי אבל לא פירסמתי, מכל מיני סיבות. זה הזמן להרפות.
  3. לזכור שהתחלתי לכתוב את הבלוג בעיקר בשבילי- ואז להפסיק להתבאס אם יש פוסט עם פחות תפוצת קוראים, או לחילופין לחשוש מלפרסם פוסט שכתבתי- וחזרנו בעצם להחלטה מספר שתיים.

החלטות לשנה החדשה לחיים האישיים:

  1. לא להוציא עצבים על הילדים האישיים שלי– הם לא אשמים שהיה לי יום קשה בעבודה.
  2. לסיים להכין אלבומי תמונות משפחתיים– כי מאז שהקטנה שלי בת שלושה חודשים לא פיתחתי תמונה אחת, והיא כבר בת חמש.
  3. לפתוח בלוג על טיולים כשרים בעולם עם ילדים– כי מסתבר שאני אוהבת לכתוב ולטייל ואני אוכלת כשר, אז למה לא?

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

חוברת קופונים אישית במתנה!

על ימי הולדת בכיתה כבר כתבתי….והנה קישור שיזכיר לכם.

על רעיונות למתנות לתלמידים כבר כתבתי…ועוד קישור תזכורת…ורק עוד אחד אחרון.

מה נשאר לעשות? פשוט לחדש כל שנה כדי שנגוון.

אז בהמשך למתנת יום ההולדת עם כרטיס עובדת- הידעת? (לא יודעים על מה אני מדברת? כנסו לפוסט הבא), צירפתי השנה לכל תלמיד חוברת קופונים אישית.

שנה שעברה חילקתי כרטיס גירוד בו כל תלמיד גירד מתנה שכללה דברים פשוטים, כמו לשבת ליד חבר או לבחור שיר לכיתה, והפירוט המלא על כך בפוסט הבא. ההתלהבות הייתה גדולה ולכן החלטתי השנה לפרגן להם בכמה מתנות כאלו- חוברת קופונים.

הדפסתי על דפים צבעוניים, כדי שיתנו לחוברת קצת עניין, ובחרתי קופונים של דברים שידעתי שתלמיד הכיתה שלי יאהבו: ללעוס מסטיק במשך יום בכיתה, לשבת ליד חבר לבחירתם, ויתור חד פעמי על הכנת שיעורי בית ויציאה מוקדמת להפסקה. לכל קופון הוספתי מקום לכתיבת תאריך וחתימת המורה- כך לא ניתן לנצל קופון פעמיים.

את הקופונים חיברתי יחד בכריכה שגזרתי משמינית בריסטול.

החוברת יכולה לשמש כמתנה פשוטה ונפלאה בפני עצמה או לצרף אותה לכרטיס ברכה נוסף.

רוצים עוד רעיונות למתנות יומולדת לתלמידי הכיתה? הכנסו לפוסט הבא.

רוצים להכין גם?

  1. מדפיסים את קובץ הקופונים, או לחילופין מורידים את הקובץ הפתוח לעריכה ומכינים קופונים משלכם.
  2. מדפיסים את הקופונים (עדיף על נייר צבעוני)
  3. מכינים כריכה משמינית בריסטול, שתהיה קצת יותר גדולה מהקופונים.
  4. מדביקים עליה את תמונת הכריכה עם שם הילד, ניתן לערוך אותה בקובץ הפתוח.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

ידע זה כוח!- אז למה לא לתת אותו במתנה?

אחד הדברים שאני הכי אוהבת במקצוע ההוראה, הוא הרגע בו אני מלמדת איזו עובדה חדשה בכיתה ואני רואה את עיני התלמידים נפערות בתדהמה ומיד לאחר מכן את האצבע המורמת הגוררת אחריה שלל שאלות וסקרנות.

ידע זה כוח, אני תמיד אומרת לתלמידים שלי שהידע שלנו הוא הדבר היחיד שלא ניתן לקחת מאיתנו (תחשבו על זה רגע…ואל תתייחסו בבקשה לאלצהיימר). את מה שלמדנו לא ניתן להוציא לנו מהראש, זה שם.

לכן, השנה החלטתי ללכת עם זה צעד קדימה- למה לא לתת להם קצת ידע במתנה? עובדה אחת שמוקדשת רק להם. על זה שאני אוהבת לתת משהו קטן ביום ההולדת של התלמידים כבר כתבתי בפוסט אחר וגם על רעיונות למתנות שניתן לחלק לתלמידים כבר כתבתי בפוסט נוסף.

אבל השנה החלטתי לתת לכל תלמיד כרטיס עם עובדת- הידעת! אבל לא סתם עובדה- אלא עובדה על משהו שקרה בתאריך בו הם נולדו. ככה הסיכוי שהם יזכרו את העובדה הזו גדול יותר וגם כי זה יותר מגניב.

כדי שיהיה גם קצת מסקרן, הוספתי בתחתית העמוד את העובדה שהם נולדו באותו היום והחבאתי תחת מדבקת גירוד.

וכדי שיהיה להם נחמד השנה הוספתי במתנה חוברת קופוני יום הולדת אישית לכל תלמיד- אבל זה כבר נושא לפוסט אחר (יעלה בקרוב).

רוצים להכין גם?

  1. ניתן למצוא עובדות על מה קרה בכל יום בשנה באתר מאקו- בעמוד 'עובדות טובות', הנה קישור ישיר.
  2. עצבו לבד או הורידו את הקובץ הפתוח לעריכה של כרטיס העובדה, הוסיפו תאריך, שם ועובדה מתאימה והדפיסו.
  3. רוצים להוסיף ביטמוג'י משלכם? כנסו לקרוא את הפוסט הבא.
  4. הדביקו מדבקה מתגרדת, ניתן להזמין באלי אקספרס או להכין לבד: כפית סבון כלים וכפית צבע אקריליק מעורבבות יחד יתנו אפקט דומה.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

כשהביטמוג'י נכנס לכיתה! מדבקות אישיות לפרגון ועידוד

לפני חצי שנה בערך גיליתי את אפליקציית ביטמוג'י- המאפשרת לך לעצב מדבקות ווטס אפ אישיות, האפליקציה יוצרת אדם בדמותך והופכת אותו למדבקות אישיות מצחיקות ומגניבות.

החופש גיליתי שאפשר להשתמש בה גם בכיתה! שיטוט מהיר בפינטרסט בתקופה שלפני תחלת שנת הלימודים מעלה שלל רעיונות לדרכים מקוריות כיצד ניתן להיעזר בדמות הביטמוג'י בכיתה. הנה דוגמא לבלוג שמעלה מספר רעיונות מגניבים.

הנה רעיון אחד שאני ממש אהבתי- יצירת מדבקות אישיות שניתן לחלק לתלמידים במחברת, על מבחן או עבודה או סתם דף עבודה. במקום חותמת או סתם וי חסר ייחוד- מדבקה אישית מגניבה!

אז איך עושים את זה? הנה השלבים:

  1. מורידים את אפליקציית ביטמוג'י ומעצבים דמות אישית.
  2. בוחרים את המדבקות הרצויות ושולחים אותן לעצמכם או לחילופין מתקינים בכרום את ההרחבה לאפליקציה, אז יופיע לכם ריבוע ירוק קטן מצד ימין למעלה בסרגל הכלים, והגישה למדבקות הופכת לקלה יותר דרך המחשב. הנה סרטון עם הסבר קצר איך להתקין את האפליקציה בכרום. רק שימו לב שניתן למשוך את המדבקות לכל עמוד באינטרנט ולא כל עמוד במחשב. אני הורדתי אותן לעמוד בגוגל דוקס ומשם העתקתי למסמך וורד רגיל.
  3. מסדרים את המדבקות המועדפות בעמוד ומדפיסים על דף מדבקה!
  4. רוצים עוד קצת עזרה? הנה קישור לעמוד המדבקות הריק.

אני כל כך התלהבתי שהכנתי ארבעה דפים ואפילו החלפתי בגדים לדמות באמצע…תתפרעו.

** הערה קטנה: בעלי טוען שהדמויות לא ממש דומות למציאות, ובמסגרת המגבלות הקיימות באפליקציה אכן היא לא מדוייקת. אבל אני עדיין חושבת שזה מגניב! (וגם שזו הזדמנות להוריד כמה קילוגרמים וקמטים מיותרים) וברגע שהתלמידים יבינו שזו הדמות שלי, גם הם יתלהבו.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

על נקודות, מפלצות ומדליות בכיתה

באמצע החופש הגדול בזמן שהייתי בחופשה משפחתית קיבלתי הודעת ווטס-אפ מתלמידה לשעבר, תלמידה שעולה השנה לכיתה י'. בהודעה היא צילמה לי שמצאה בבית מדליות ותעודות שונות שקיבלה ממני כשחינכתי אותה (לפני 5 שנים) וציינה עד כמה זה היה רעיון טוב לדעתה השימוש בהן והמליצה לי להמשיך ולעשות זאת גם בכיתות הבאות שאני מחנכת.

אז לתעודות אקדיש פוסט נפרד, כרגע נתמקד רק במדליות.

אז מה הן המדליות האלו ואיך הגעתי אליהן? בשנה הראשונה שלי כמחנכת מצאתי עצמי אובדת עצות מול תלמידי הכיתה (ולצערי יותר מפעם אחת), הייתה לי כיתה- מה שנקראת "תוססת", ולא הצלחתי לגרום להם לרצות להתנהג אחרת, בעצם לא מדויק, הם כן רצו להתנהג אחרת אבל היה להם קשה ולא הצלחתי למצוא דרך שתעזור להם להוכיח לי ולעצמם שהם מסוגלים להתקדם לעבר השינוי המיוחל. ואז גיליתי את שיטת הנקודות!

למי מכם שעובדים בהוראה שיטת הנקודות או התגמולים (או כל שם אחר שתיתנו לזה) מוכרת מאוד. לטובת האחרים אסביר קצת- כל תלמיד\ קבוצה\ כיתה צוברים נקודות בעקבות פעולות כאלו ואחרות שבסופן כאשר הם מגיעים לסכום מסוים של נקודות הם מתוגמלים עליהן.

ובכן, מיותר לציין שאני כמחנכת חדשה לא הכרתי את הרעיון וחיפשתי שיטה שתעזור לי. אז הכירה לי מקבילתי (ע"ע חגית) את אתר Class Dojo והשאר הוא היסטוריה. לא שיערתי איזו התלהבות תופיע אצל התלמידים, אבל יותר מכך לא שיערתי שהם יזכרו את זה גם שנים אחר כך.

ואם זה היה כל כך משמעותי בעבורם- מי אני שלא אשתף אתכם בסוד העניינים….

אז האתר הוא למעשה שיטת איסוף נקודות לתלמידים, אז למה הוא יותר מוצלח מאחרים? ובכן האתר עובד בצורה שמאוד מדברת לתלמידים- כל תלמיד מקבל אווטאר בצורת מפלצת קטנה וחמודה. המורה בוחרת מה הן ההתנהגויות עליהן מקבלים נקודות חיוביות או שליליות וכמה נקודות ינתנו. וכל מורה מהצוות יכול להתקין את האפליקציה, להתחבר לכיתה ולהעניק נקודות לתלמידים (כשחושבים על זה ככה, זה קצת מזכיר לי את שיטת ניקוד הבתים בהארי פוטר, אבל אולי זה רק אני). בנוסף לעובדה שהם אוספים נקודות כל תלמיד יכול לעקוב באופן אישי אחרי איסוף הנקודות באפליקציה, וכמובן (וזה החלק החשוב באמת!) לשנות את דמותו של האווטאר שלו (תתפלאו אבל זה החלק שהכי מלהיב אותם בכל העסק, לפחות בשיעורים הראשונים).

האתר מאפשר פלטפורמה פשוטה לאיסוף נקודות, השאלה היא מה עושים עם הנקודות אחרי שהן מצטברות. אני מניחה שיש מליון אפשרויות- אז הנה הרעיון שלי:

התלמידים אוספים במהלך השבוע נקודות (רק חיוביות! אני לא מורידה נקודות אף פעם) על הגעה בזמן, מוכנות לשיעור, השתתפות, העתקה, רעיון יצירתי, עבודת צוות ועוד.. בסוף השבוע אני סוכמת את הנקודות ומחלקת מדליות לשלושת המקומות הראשונים (לא משנה כמה ילדים זה יוצא). את המדליות אני מחלקת בטקס מול כל הכיתה, בשעה האחרונה ביום שישי, ועושה מזה קצת רעש וצלצולים- כולם מוחאים כפיים וכו'. בכל שבוע מחדש אני מאפסת את הנקודות וזאת כדי לאפשר לתלמידים הזדמנות שווה בכל שבוע מחדש.

בנוסף, אני מנהלת רישום מדוייק של מספר המדליות שכל תלמיד קיבל, זה גם מאפשר לי לעקוב ולנסות לשים לב מי טרם קיבל ולדרבן אותו, ובמהלך השבוע יותר לשים לב אליו ולנסות להוסיף לו נקודות כשמתאפשר וגם מאפשר לי לדעת מי זכאי לקבל תעודת הצטיינות. כדי לשמור על עניין בקבלת המדליות- מי שאוסף במהלך השנה 10 מדליות, מקבל בסוף השנה תעודת הצטיינות חתומה ויחד איתה חטיף שוקולד קטן.

ואם אתם שואלים את עצמכם מה הסוד להצלחה של השיטה?

התמדה!! תתמידו במתן הנקודות, תתמידו במתן המדליות וזה יעבוד.

אחרי השנה הראשונה שהשתמשתי בשיטה זו, חשבתי שאין בכך יותר צורך, וההתמדה בשיטה היא לא פשוטה, כשחזרתי בתחילת שנת הלימודים הבאה התלמידים היו אלו שביקשו ממני לחדש את השיטה. מאז אני עובדת איתה כבר חמש שנים וכל שנה התלמידים מתלהבים ממנה ומשתפרים בזכותה.

לא מאמינים?- נסו בעצמכם!

רוצים להכין גם? כל הקבצים נמצאים ממש כאן: מדליות להדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. מדליות פתוחות לעריכה והדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. תעודת הצטיינות להדפסה ניתן למצוא בקישור הזה. תעודת הצטיינות פתוחות לעריכה והדפסה ניתן למצוא בקישור הזה.

לכבוד השנה החדשה- הכנתי גרסה מחודשת של המדליות!! אל דאגה- היא כבר בקבצים.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מתנת סוף שנה- לכיתה שלא ממש נפרדים ממנה

בכל שנה אני אוהבת לחלק משהו קטן בסוף שנה (והנה עוד כמה רעיונות למי שפיספס), אבל קודם כל אני אוהבת להתאים את המתנה לכיתה. השנה ידעתי שאני רוצה לתת לתלמידי שני דברים: מר גמיש ופסק זמן.

למה דווקא אותם? ובכן, הכיתה שלי ממש (אבל ממש) אוהבת להתעסק בזמן השיעור עם אי אילו מרגיעים שונים, סקוושי, פידג'יט קיוב ועוד אחרים שאין לי מושג איך קוראים להם, אבל המלך הבלתי מעורער הוא הסליים, או בן דודו הקליי.

אז החלטתי שאני רוצה להכיר להם את הסליים של ילדי שנות ה-80, המר גמיש. ועל הדרך לנצל זאת כדי להזכיר להם את כל השחיות שעשינו על היכולת להוביל שינוי בעצמי, ולעצב את העתיד שלי (וליצור כפל משמעות עיצוב העתיד ומר הגמיש)

רוצים להכין גם? קודם כל אפשר לקנות! יש בחנויות של שקל וכאלו, אני העדפתי להכין וזה לא מסובך כמו שזה נראה רק מצריך קצת סבלנות, קמח, משפך (במקרה שלי בקבוק שגזרתי), בלונים ועיניים זזות. עטפתי את פיית הבקבוק ועם כף שפכתי כל פעם קצת קמח לתוך המשפך המאולתר, החלק הטריקי הוא להתחיל לדחוס את הקמח- כל פעם משכתי את צוואר הבלון כך שהוא יתרוקן ויידחף פנימה את הקמח, עד שהבלון הגיע לגודל שרציתי והרגשתי שאני לא יכולה לדחוס יותר קמח, קושרים, מדביקים עיניים- וזהו!

למה דווקא פסק זמן? כי אני לא באמת נפרדת מהם, ואנו רק לוקחים פסק זמן של חודשיים וככה יהיה להם גם טעים וגם קצת מצחיק, אבל רציתי שהוא יהיה קצת יותר מיוחד ולכן הכנתי לו עטיפה ייחודית לקראת היציאה לחופשה. קראתי לו- מיני פסק זמן מהכיתה ושיניתי את הרכיבים, האלרגנים,הסימן התזונתי ואפילו את הכשרות. מוזמנים להתעמק בהם (=.

רוצים להכין גם? מוזמנים להוריד את הקובץ כאן, להדפיס, לגזור ולהדביק. עידכנתי לכם אותו שיתאים לשנת 2020.

לסיום ארזתי אותם יחד בשקית צלופן, וצירפתי משפט המדבר על שינוי שנאמר ע"י ברק אובמה.

רוצים את המשפט? מוזמנים להוריד את הקובץ ממש כאן.

בהצלחה!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מעריכים את הצוות החינוכי- הפעם בכובע של אמא

לפני שנהייתי מורה לא חשבתי על להפגין את הערכתי כלפי הצוות החינוכי של ילדיי. לא שזה לא הגיע להם, ולא שהתנגדתי- פשוט לא חשבתי על זה. גם כשאחותי ניסתה לומר לי על כך דבר או שנים- לא ממש הבנתי על מה היא מדברת. ועד ההורים היה מארגן מתנה מרוכזת שחילקו במסיבת הסיום ובעיני זה הספיק. שם נגמר הסיפור.

אחרי שהתחלתי לעסוק בהוראה- גיליתי כמה העבודה עם ילדים היא מאומצת, מתישה, שוחקת, לא פיסית- ריגשית. כמה אנרגיות נדרשות לכך, להכיל במקביל 30 ילדים כשכל אחד רוצה יחס כאילו הוא אחד, להכיל במקביל 30 זוגות הורים כשכל זוג מגיע עם דרישות ורצונות משלו. להצליח במקביל ללמד, לחנך, לחבק, להקשיב, לעטוף, להיות שם בשבילם גם כשלפעמים זה על חשבון זמנך האישי או אפילו ילדייך שלך.

אז נכון- זו העבודה שלהן, הן מקבלות משכורת, אבל בנינו- זה לא מספיק ובוודאי לא מתגמל. ומי מאיתנו לא נכנס לחדר של רופא וראה אינספור ברכות תודה ממוסגרות על הקירות? אז למה כשאנחנו ממש מודים לרופא- שעשה את עבודתו עליה הוא מקבל משכורת- אנחנו כן מרגישים צורך לתת לו מכתב תודה ולצוות החינוכי לא?

אם עדיין לא שכנעתי אתכם אז בסופ"ש האחרון קראתי את הטור של מיקה אלמוג- השיעור האמיתי– היא פשוט הוציאה לי את המילים מהפה וסיכמה את זה הרבה יותר טוב ממני, אם עוד לא יצא לכם לקרוא, רוצו לעשות זאת ובנימה אופטימית זו- זה הזמן לרעיונות איך להודות לצוות החינוכי.

זה לא חייב להיות גדול, זה לא חייב להיות יקר, זה פשוט צריך להיות אמיתי ולהביע הערכה. להראות שחשבו עלייך- ואומרים לך תודה.

יש את אלו שקונים שוברים, קרמים, עציצים ועוד הפתעות, אבל אם כבר הספקתם להכיר אותי- אני אוהבת להכין דברים, ובעיקר מארזים שונים….(כנראה זו השריטה שלי). אז מצרפת כמה רעיונות קטנים וגדולים לצוות המעון או בית הספר- הבחירה בידכם.

**חלק נכבד מהרעיונות נלקח מקבוצות הפייסבוק השונות, ביניהן אמהות משקיעות ומורות משקיעות.

  • לבבות שוקולד וברכה- הדבקתי לבבות שוקולד בצבעים שונים על קרטון, קישטתי והדבקתי ברכה בצד השני, עטיפה בצלופן נותנת לזה נופך יוקרתי יותר למרות פשטות המתנה.
  • רוצים את הברכה למטפלות? הקובץ נמצא ממש כאן.
  • צנצנת עם נשיקות וכרטיס גירוד– קניתי צנצנת חמודה במקס סטוק, מילאתי בנשיקות וצירפתי כרטיס גירוד של חיש גד. המטפלות במעון- עפו על זה, אחת מהן אפילו זכתה ב-200 ש"ח. לי זה לא עלה הרבה- היא בהחלט הרוויחה.

  • מארז חופשה מהסרטים- דלי פופקורן חד פעמי, פחית קולה, שקיות פופקורן, חטיף אנרגיה, ומעט סוכריות לב, ודיסק שצרבתי עליו את הסרט- כוכבים על פני האדמה. הכל ארוז היטב בצלופן עם ברכה, וקיבלתם מתנה גם פרקטית וטעימה וגם עם תוכן חינוכי (בהנחה שהיא תצפה בסרט)

  • מארז קיץ נעים– מחצלת מתקפלת, מגבת, קנקן שתיה ממולא בשוקולדים, מחזיק כוס מתנפח, בקבוק שתיה וכרטיס גירוד.
  • רוצים להכין גם? כל האביזרים נקנו בדן-דיל פרדס חנה, מאמינה שקיימים דברים דומים בחנויות הסטוק למיניהן. במקור תיכננתי להוסיף בקבוק בריזר, אבל פתאום נתקלתי בבקבוקי השתיה המוגזת האלו והצבעים כל כך התאימו לי למארז- שלא ויתרתי.

הכנתם את אחד מהרעיונות? אשמח לתמונות! יש לכם רעיון אחר משלכם- שתפו!!

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.