הכוח שבהוראה

כשאת מורה יש לך כוח.

אני לא מתכוונת לכוח להחליט על חייהם של 29 ילדים במשך 45 דקות: תעמדו, תשבו, תוציאו ציוד, תכניסו, תעתיקו, תעבדו בספר. (אפילו לא לכוח לגרום לילד.ה לשמוח או לבכות באספת הורים)

כשאת מורה יש לך את הכוח להוביל.

בתחילת השנה את מקבלת לידייך 29 (או יותר) נפשות זעירות וצעירות ואת יכולה לעזור להן למצוא את דרכן, לנתב אותם לכיוון הנכון, לחשוף אותם לאפשרויות, לבחירות, לרעיונות, לביקורות ובעיקר להוביל אותם לנתיב שנראה בעינייך כנכון.

אז יש כוח- אבל לא תמיד אני מצליחה להוציא אותו אל הפועל, לא תמיד מצליחה לסחוף אחריי את הילדים ולא תמיד מצליחה לעניין אותם באיזה רעיון שנראה לי באותו הרגע ממש מגניב. (בואו נודה על האמת, לא תמיד הכוונה היא לרוב הפעמים)

אבל כשזה כן מצליח- זה מרגיש כמו קסם. (ועד כמה שזה נשמע קלישאתי אלו הרגעים שבגללם שווה להיות מורה).

בתחילת השנה נחשפתי לפוסט בפייסבוק, בו סופר על ליצנית רפואית שהקימה מיזם בו אנשים תופרים בעצמם לבבות קטנים, והיא מחלקת אותם בבתי החולים לאנשים הנמצאים ברגעים קשים או שהם בודדים. מעשה קטן של טוב לב ואכפתיות בין זרים.

בעידודה של חברה שלי החלטתי להביא את המיזם לכיתה. שיתפתי את תלמידי הכיתה ברעיון שנתגייס במהלך השנה לתפור לבבות. שהרי אם אני אתפור לבד, זה לב אחד. אבל אם כל אחד מהם יתפור, בקלות נגיע לשלושים לבבות. אני רק שיתפתי, הצעתי, הנחתי לפתחם את הרעיון. מכאן זו כבר הייתה הבחירה שלהם, ולמרות שהיא כללה להישאר בסוף יום על זמנם החופשי, היו מי שנענו להצעה. אפילו אחת מחברותיי המורות החליטה להצטרף אלינו על חשבון זמנה האישי.

ההתחלה הייתה לא פשוטה, מתברר שכישורי תפירה הם לא חלק נדרש ממיומנויות הלמידה בבית הספר ורוב התלמידים לא ידעו מה לעשות, הם חוו תסכולים וקושי רב. תתפלאו אבל להכניס חוט למחט זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע. חלק פרשו באמצע, חלק הצטרפו באמצע והיו מי שהתמידו לאורך כל הדרך והתמודדו עם הקושי.

מאז עברה חצי שנה, ומונה הלבבות שלנו עומד על יותר מ-60 לבבות. לפני כחודשיים החלטנו לשתף גם את שאר הכיתות בשכבה, והתלמידים אף ביקשו שנוסיף עוד שעות שיוקדשו לתפירת הלבבות.

WhatsApp Image 2018-04-03 at 15.24.53

הלבבות הראשונים שהצלחנו לתפור

אז מה היה לנו כאן? רעיון אחד פשוט, חשיפה בפני התלמידים ושיתוף, נכונות של כמה תלמידים (או יותר נכון- תלמידות) להירתם, המון שעות של כיף, צחוקים ואווירה טובה (והרבה מחטים שנשברו ואצבעות שנדקרו). ופרויקט אחד טוב שכולו עשייה למען האחר שהצלחנו להקים יחד.

זה כיף כשיש כוח.

טיפ קטן לדרך: כל פעילות בה נשארים התלמידים אחרי שעות הלימודים הופכת להרבה יותר מהנה כשהם מביאים חטיפים.

ניסיתם בעצמכם פרויקט או שיש לכם רעיונות לפרויקטים אחרים שאפשר לשלב בכיתה? אשמח לשמוע.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הכוח שבהוראה

  1. מירבי , מתרגשת לקרוא כל פעם מחדש את … ישר כח על יצירתיותך ועל מה שאת בוחרת להביא בפני תלמידייך! מורה לחיים💐

    אהבתי

  2. פינגבק: סוף דבר- פרוייקט הלבבות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s