אש אש מדורה- ל"ג בעומר בלי המורה

אז כמו בכל שנה ל"ג בעומר הגיע, וכמו בכל שנה יש דבר אחד שממש מפריע לי בחג הזה. יותר נכון בתפיסת משרד החינוך את מקומי בחג הזה- בחוץ.

למי שלא מעורה בפרטים, למורה אסור לקחת חלק בכל פעילות הכוללת מים או אש, וזאת מכיוון שנוכחות מורה באירוע כיתתי הופכת אותו באופן אוטומטי לאירוע בית ספרי ולפיכך האחריות עליו ועל הנעשה בו היא עליה. אירועים הכוללים מים ואש לרוב מוגדרים כבעלי סיכון גבוה וזוהי הסיבה שבתי ספר נמנעים ממסיבות סיום בבריכה או מקומזיצים בחוף הים. על פניו הסיבה הגיונית למדי ואף באה להגן על המורים מפני תביעות חלילה או נזקים אחרים.

עם זאת, כשזה מגיע לל"ג בעומר זה תמיד קצת מעצבן אותי מחדש, ולא-זה לא כי אני כל כך אוהבת את החג הזה (זיהום אוויר מיותר בעיני), ולא כי אני כל כך מעוניינת לעשות סבב מדורות (כל שנה מנסה להתחמק מחדש מהמדורות של ילדי האישיים), זה פשוט מרגיש לי טיפשי ברמה הרעיונית.

מתברר שאותו איסור על עריכת אירועי בית ספר בקרבת אש חל עליי גם אם אני כלל לא אירגנתי את האירוע (להלן ל"ג בעומר) וגם אם האירוע כולל הורים שלוקחים אחריות על ילדיהם (להלן המדורה הכיתתית), מרגע שאני מגיעה לאירוע, אפילו רק לביקור קצר- האירוע הוא באחריותי. לא טיפשי? אין לי חיים אישיים אחרי הצהריים שאינם קשורים לעבודתי בבוקר? האם איני יכולה לקפוץ לומר שלום לתלמידי (כי כל שנה הם נורא מבקשים) מבלי שאשא באחריות לאירוע עצמו?

בשבועות שקודמים למדורה מצפים מאיתנו- המורות, לשוחח בכיתה על הנושא החברתי, לוודא שמתארגנת מדורה כיתתית וכי כולם מוזמנים, לפתור מריבות בין קבוצות שונות שרצו לפתוח שתי מדורות ולעודד אותם לקיים מפגש כיתתי מגבש. אבל עד כאן. לבוא ולראות שהעבודה השתלמה והם נפגשים יחד ככיתה ונהנים? פה כבר משאירים אותי בחוץ. כמו שאמרתי קצת מעצבן.

אז מה אני עושה עם זה?

לשנות את הנהלים אני לא יכולה- וכדי למנוע אכזבות מהתלמידים אני מקדימה תרופה למכה ובשבועות שלפני המדורה מעדכנת אותם מראש בכך שחל עליי איסור להגיע. אך מכיוון שכן חשוב לי להיות נוכחת באיזושהי צורה ולשדר להם שאני תומכת במפגש הכיתתי, כל שנה אני מחפשת דרך להגיע אליהם ולהיות איתם שם מבלי ממש להיות.

אני משתדלת להכין משהו קטן שיחלקו להם במדורה ממני, ונותנת את זה מראש לאחד ההורים בועד הכיתה כדי שידאג לחלוקה. הילדים נורא מתלהבים פתאום לקבל משהו מהמחנכת על אף שהיא לא נמצאת איתם. זה לא חייב להיות משהו מתוק, אפשר לחלק להם גם שירון, דף הוראות להתנהלות במדורה או סתם ברקוד עם שיר מתאים. פשוט משהו מהמחנכת, שמראה להם שהיא חושבת עליהם גם אם היא לא נמצאת איתם.

מצרפת לכן שני רעיונות שאני עשיתי:

מרשמלו על שיפוד– הכי פשוט והכי מתאים למדורה. מצרפת לכן את הקובץ למדבקה- ממש כאן, אני מדפיסה על דף מדבקה כי כך קל יותר להדביק, אך אפשר גם להדפיס על דף רגיל ולשדך לצלופן.

**טיפ קטן להשחלה פשוטה של המרשמלו על השיפוד- הרטיבו את השיפוד לפני כן, יבשו מעט והמרשמלו מחליק עליו בקלות.

WhatsApp Image 2018-05-02 at 21.38.03

ופל מצופה עטוף– קל להכנה, נמצא בכל סופר, וקולע לטעם של כולם (תתפלאו מתברר שיש הרבה ילדים שלא אוהבים מרשמלו). מצרפת לכן את הקובץ לעטיפת הופל- ממש כאן.WhatsApp Image 2018-05-02 at 23.36.12.jpeg

גם לכן יש דעה בנושא האיסור להגיע ולבקר במדורה? אשמח לשמוע…

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מחשבה אחת על “אש אש מדורה- ל"ג בעומר בלי המורה

  1. המערכת כמערכת מלאה בנהלים, לפעמים נכונים וצודקים ולפעמים מתסכלים- מנחם שאת מצליחה לתמרן עם פתרונות יצירתיים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s