רק מילה טובה או שתיים- רעיון לסגירת שבוע עם חיוך.

יום שישי, רבע שעה אחרונה. כולם זזים בהתרגשות בכסא, ממתינים שנתחיל. אני עוד ממשיכה לדבר ומסיימת להסביר משהו שכרגע ממש לא חשוב בעיניהם. אחד התלמידים מתפרץ. "נו, לא יהיה לנו זמן, מתי מתחילים?" הם במתח, מחכים כבר ואני מפריעה להם. זוהי האווירה שנוצרת בכיתה לפני שאנחנו עושים את 'מילה טובה'.

אז מה זה בכלל? בכל יום שישי בשעה האחרונה (ליתר דיוק רבע שעה אחרונה) אנחנו עורכים מעין משחק חלוקת מילים טובות. כל תלמיד מקבל פתק קטן ורושם עליו את שמו בפינה. לאחר מכן הם מקפלים את הפתקים ואני אוספת אותם לכלי סגור ומערבבת.

בשלב הבא, כל תלמיד מקבל באופן רנדומלי פתק שבו מופיע שם של תלמיד אחר, ועליו לכתוב לו כמה מילים טובות. אחרי שכולם כתבו מתחיל סבב החלוקה, כולם יושבים במקומות ורק תלמיד אחד מתחיל את הסבב, הוא מוסר את הפתק לתלמיד לו כתב את המילים הטובות, מי שקיבל מוסר הלאה את הפתק שהוא כתב וכך נוצרת שרשרת של מסירת פתקים עם מילים טובות.

נשמע פשוט- זה באמת ככה! אבל יותר מזה התלמידים מתים על זה!

למשחק המקסים הזה נחשפתי על ידי המקבילה שלי לשעבר, אי אז לפני חמש שנים כשחיפשתי דרך לגרום לתלמידים שלי לדבר בצורה נעימה אחד לשני ולראות את הטוב שיש בכל תלמיד, היא מצאה את התוכנית הזו.

WhatsApp Image 2018-10-28 at 16.32.09זה הזמן להתוודות שגם היא לא המציאה אותה ומצאה אותה איפשהו, מזכרוני זה בכלל הגיע ממורה בחטיבה, שגם צירפה חוברת מקסימה עם משפטים והיגדים לדוגמא שניתן לכתוב אחד לשני. בגיל היסודי פחות מצאתי בכך שימוש (וניסיתי) רק תלמידים בודדים באמת חיפשו שם היגדים. הרוב פשוט נהנו לקבל כמה מילים חמות שמחמיאות להם.

המשחק הפשוט הזה, הפך אצלי בכל כיתה לאחד הדברים שהם הכי מחכים לו במהלך השבוע, ניתן לעשות את זה גם סתם בסוף יום כשרוצים לפרגן להם ולתת להם תחושה טובה. אני אוהבת לסגור ככה את השבוע ולאפשר להם לצאת מהכיתה בחיוך.

אבל רגע לפני שאתם רצים ליישם זאת בכיתה, כמה דגשים חשובים:

  1. לפני המשחק הראשון ערכתי שיעור מקדים על מהי בכלל מילה טובה, חשוב שהם יבינו שאלו מילים נעימות, מעודדות, תכונות אופי חיוביות ולא סתם מילים שנתפסות כמילות חיבה כמו 'כפרה' או 'מותק'.
  2. בפעמים הראשונות אספתי איתם מילים לדוגמא וכתבתי אותן על הלוח, שיהיו להם רעיונות ומלאי מילים לבחור מתוכן, כמה פעמים צריך לעשות זאת- תלוי בכיתה.
  3. לפני שמתחילים הסבירו את מטרת המשחק והגדירו כללים ברורים כדי שזה לא יהפוך להזדמנות לבלגאן בכיתה או חלילה להזדמנות לפגוע בילד אחר (דוגמא לכללים: אין להחליף פתק עם ילד אחר! אין לכתוב מילים פוגעניות, או שאין להן משמעות חיוביות וטובה. אין להשאיר פתק ריק).
  4. רואים תלמיד שמעקם פרצוף ומתקשה לכתוב, גשו אליו והציעו לו מה לכתוב, אם צריך אפילו עיזרו לו בניסוח. זה עדיף על פני מצב בו הוא לא יכתוב כלל.

מעבר לתחושת האושר שבקבלת מילים טובות, המשחק מזמן להם מבט מעמיק יותר על ילדי הכיתה, הם נדרשים לחשוב ולחפש צדדים טובים בתלמידים שפעמים רבות אינם חבריהם וקחו בחשבון שזה לא תמיד קל להם.

בפעמים שאני מרגישה כי יש ילדים שלא מקבלים מספיק מחמאות ופרגונים אני גם מצטרפת למשחק- אז הם בכלל באקסטזה. כשאני מצטרפת אני מתנהלת בנפרד, יש לי מלאי פתקים עם שמות כל ילדי הכיתה ובכל פעם אני רושמת לשניים אחרים, וכך בכל שבוע שני ילדים מקבלים גם מחבר וגם ממני.

נסו- מבטיחה של תצטערו.

ניסיתם? אשמח שתשתפו איך היה.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s