תעודות- או לא להיות! אולי הן פשוט מיותרות?

בשבועות האחרונים עמלתי על כתיבת התעודות. הגענו לאמצע השנה, התרגשות, לחץ, תעודה! כשהתחלתי את הכתיבה הייתי בטוחה שאפיק כל כך הרבה תובנות או שיצוצו לי רעיונות גדולים שבטח יהיה לי מה לכתוב עליהם בבלוג.

ובכן- התובנה היחידה שסיימתי איתה את תהליך כתיבת התעודות היא: שהתעודה מיותרת.

האינסטיקט הראשוני שלי אומר לי לעצור כאן, אין פשוט עוד מה להוסיף. אבל לטובת מי מכם שלא מעורב בעולם החינוך על בסיס יומי אפרט קצת יותר.

אחת לחצי שנה מבקשים מאיתנו להעריך את התלמידים (או יותר נכון לתמצת אותם) לתוך שורות קטנות שנכנסות לדף, ההערכות יתחלקו להגדרות שאנחנו קבענו- שולט, שולט חלקית, מתקשה או במקרה של הכיתות הגבוהות אפילו ציון מספרי. את כל אלו נרכז בדף יפה, בתוך פולדר קשיח, ניתן לתלמיד עם חיוך ואולי סוכריה ולמעשה נגיד לו- זהו, זה מי שאתה. או לפחות אלו התוצאות של מאמציך מהחצי שנה אחרונה וכך אנו רואים אותך. קצת כמו כשמקבלים מהרופא תוצאות של בדיקה. לוקחים- הולכים, מנסים לפענח מה זה אומר וממשיכים.

עכשיו תשאלו- למה זה מיותר? מה רע בלספק תהליך של סיכום, עצירה, התבוננות, תיעוד של מה שנעשה עד כה? ובכן- זה לא רע בכלל, אני מאמינה גדולה בעצירות ובחינה מחודשת של המציאות בכדי לעשות החלטות חדשות לאן לפנות ואיך. אך אם אנו עוסקים בחינוך ומבקשים ללמד את התלמיד רפלקציה אישית ובחינה מחודשת של המעשים וקבלת החלטות חדשות, לתת לו דף סיכום ציונים לא יועיל.

סיעור המוחות הכיתתי

מה כן יועיל? שיחה מעמיקה (ולא כזו שמסתכמת ברפרוף משותף על התעודה) עם הבנה היכן הקשיים והצבת מטרות חדשות, הכוללת הסתכלות גם על חוזקות ותחומים שאינם לימודיים תהיה דרך יעילה יותר בעיני- והיא כבר מבוצעת ביום ההורים. לכן מה המשמעות של גיליון נוסף -התעודה? אז זהו, שלדעתי אין.

אז מה עושים עם התסכול הזה?

ראיתי מורות נוספות שהתרעמו על התעודות ויצרו 'תעודה אלטרנטיבית', אפילו שמעתי על בית ספר שהחליט לבטל את תעודות האמצע. אך רציתי למצוא משהו שיתאים לכיתה שלי. לכן עם התחושות הללו פניתי לכיתה, עשינו סיעור מוחות על מהי בכלל התעודה ועד כמה היא מעריכה אותי- או מסכמת את התהליך שעברתי בחצי השנה האחרונה. אך השאלה המרכזית שהעלתי בפניהם הייתה- מה אין בתעודה? מה חסר לכם? אילו תחומים היא לא מקיפה והם חלק משמעותי ממי שאתם ומהתהליך שעברתם בתקופה האחרונה, באילו תחומים אחרים הייתם רוצים לעצור ולראות עד לאן התקדמתם?

סיכום המחצית המשותף שלנו

בהתחלה התשובות שלהם מעט אכזבו אותי, הרגשתי שאילפנו אותם לחשוב שהתעודה היא הכרח ושזו הדרך למדוד ולבדוק מי הם. הם לא הבינו מה הבעיה, הרי חייבים לקבל תעודה והציונים זה מה שקובע. רק אחרי שהעמקנו את השיח וביקשתי מהם לשחרר את התפיסה שלהם כלפי התעודה ומה אמור להיות בה, רק אחרי שהם הבינו שאם התעודה אמורה לתעד את כל מה ומי שהם הפכו להיות בתקופה הזו הם התחילו להעלות רעיונות ותובנות מקסימות. לא יכולתי להישאר לבד עם התשובות שלהם ובעקבותיהן יצרתי להם "סיכום מחצית", לא תעודה, אך מסמך סיכום של תחומים נוספים הקשורים לחייהם ושהם חוו במחצית. עם קצת נקודות התסכלות גם למחצית הבאה. כל תלמיד ימלא את המסמך ואני אתן להם אותו חזרה עם התעודה אחרי שננהל שיחה קצרה על הנושאים שיעלו שם. כך נסכם יחד את הדרך והתהליך שהם עברו בכל התחומים, הלימודי, האישי והחברתי גם מהעיניים שלהם ולא רק שלי.

רוצים גם לנסות עם הכיתה שלכם? קובץ מעודכן לשנת תש"ף נמצא כאן

אשמח לשמוע איך הלך…


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

4 מחשבות על “תעודות- או לא להיות! אולי הן פשוט מיותרות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s