כשטקסט מפעיל פוגש את יום המשפחה- אופים עוגיות בכיתה

יום המשפחה הגיע!

גילוי נאות- בתור אמא, אני לא סובלת את היום הזה. לא די שלקחו לי את היום היחיד בשנה בו בני המשפחה אמורים להעריך אותי על פועלי כאמא (או ליתר דיוק סופר-אמא), אלא שלרוב כל מוסדות הלימוד, ובעיקר הגנים מוצאים ביום הזה הזדמנות נהדרת למלא לך את הבית במיני יצירות של ברכות הבית, כללים ושלל ציורים עם לבבות ודמויות לא ברורות של אנשים שאמורים להיות בני המשפחה. חובתי כאם מסורה ואוהבת למצוא מקום ראוי ומכובד לתליה לכל אחת מהיצירות. ולמרות שאני מחשיבה את בניי כבעלי כישרון אומנותי, בכנות הייתי מעדיפה שלא לתלות את זה על המקרר, אבל נו טוב, זה מה יש הן תלויות שם בגאון, לפחות עד שאני מצליחה להעלים אותן בלי שהם שמים לב. ואני לא אכנס לנושא המסיבות שעורכים לכבוד יום המשפחה שתמיד (אבל תמיד) נופלות על יום שישי (ואמא המורה- עובדת!). מזל שיש סבתא.

אחד היתרונות בכך שאני גם אמא וגם מורה הוא שאני מאוד משתדלת לא להכניס לכיתה ולהעמיס על הורי הכיתה שלי את מה שאני כאמא לא מתחברת אליו. לכן במשך כמה שנים נהגתי להימנע מאי אילו חגיגות ויצירות סביב יום המשפחה. הייתי מעבירה שיעור על יום המשפחה, על החשיבות, על המגוון, על מקור היום הזה ועל הנרייטה סולד, אך פה זה נגמר. בלי יצירות ועניינים.

השנה הרגשתי קצת אחרת. הכיתה שלי מאוד אוהבת יצירות ובכלל התעסקות עם הידיים והרגשתי שאנחנו משקיעים יותר מדי זמן בלמידה עיונית, אולי כי אנחנו בשנת מיצ"ב חיצוני, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר. לכן חיפשתי חיבור שיתאים גם לי, גם להם וגם לשיעורי שפה.

במסגרת שיעורי שפה התחלנו ללמוד על הטקסט המפעיל (או בשמו הפשוט- הוראות), למרות הפחד מבלגאן, לכלוך ומריבות מיותרות אזרתי אומץ והחלטנו ללמוד טקסט מפעיל דרך הידיים, כלומר לתת לטקסט להפעיל אותנו באמת. בחרנו לאפות עוגיות ולכבוד יום המשפחה לארוז אותן יחד עם פתק חביב ולתת אותן כמתנה להורים (משהו סימבולי, שמיש ולא נתקעים איתו על המקרר).

חילקנו את המצרכים בין מתנדבים וכל תלמיד הביא מערוך וקורצנים. פתחנו בהסתכלות על המצרכים וכתיבת המתכון יחד מתוך ידע קודם שהיה להם. ליטשנו את לשון ההוראות (הרי בסופו של דבר זה היה בשיעור שפה) ואחרי שהיינו מרוצים יצאנו לעבודה. שעתיים שהפכו לארבע, המון קמח באוויר וסוכריות צבעוניות, בערך 3 קילו של עוגיות. אבל לסיכום היה מוצלח ביותר. ממליצה בחום לנסות, לפחות פעם אחת בשנה.

** הערה חשובה: למרות שאת כל התהליך התחלנו בהקשר של יום המשפחה, במטרה לתת משהו להורים כמתנה. מחצית מהתלמידים היו כל כך רעבים וחיכו לעוגיות, שהם אכלו אותן לפני שהן הצליחו להגיע הביתה. בקיצור המסקנה המתבקשת היא שאפשר לאפות בלי קשר לשום יום בלוח השנה. בהצלחה!

רוצים לנסות גם? מוזמנים להשתמש בקבצים: מתכון להכנת עוגיות, ברכה לעוגיות עץ אדום, ברכה לעוגיות עץ סגול


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s