זה הזמן לישון- יצאתי לשבתון!

האחד בספטמבר, השעה שמונה בבוקר ואני מלווה את הקטנה שלי לגן חובה. לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ליוויתי את אחד מילדי למסגרות החדשות בתחילת שנה. בדרך כלל זה אבא שלהם או סבתא.

השנה אין לי כיתה חדשה, אין תלמידים, אין הורים- יצאתי לשבתון, אפשר לחזור לישון.

התחביב האהוב עליי שאני מתכננת להקדיש לו זמן בשבתון

כן, כן למרות הקורונה והכל בחרתי לצאת לשבתון. את כמות האנשים שניסו לשכנע אותי לוותר על היציאה כבר הפסקתי לספור. אז נכון שלכתחילה כשחלמתי על השבתון (וכן, כל מורה חולמת עליו מהיום הראשון שהיא בכיתה) דמיינתי את עצמי בטיול משפחתי ארוך באוסטרליה וניו זילנד. ונכון כשהתבטלו הטיסות עדיין שמרתי על אופטימיות שהן יחזרו ונכון שהיא התנפצה לי בפנים (בינתיים-אני עוד אופטימית).

אבל אני בשבתון!

מי שלא היה מורה יום אחד בחייו לא יבין את תחושת השחרור, השקט הנפשי, הרוגע. ב-31 באוגוסט נכנסתי למיטה בשעה 12 בלילה, שזה הכי מוקדם מזה שבע שנים שהלכתי לישון לילה לפני תחילת שנה. את הבוקר הקדשתי להתארגנות ילדי ואת החודש האחרון ביליתי בלהכין להם מערכת שעות ומדבקות למחברות ולא בקישוט כיתה או ימי היערכות והכנה.

אני בשבתון!

אבל רגע לפני שאתם פותחים עיניים (בעיקר מי מכם שאינו מורה), הנה כמה עובדות שחשוב שתדעו על שבתון של מורות, (שגם אני גיליתי רק לפני שעמדתי לצאת אליו):

1. שנת השבתון היא למעשה שנת חל"ת, גם אתם יכולים לקחת חל"ת מהעבודה.

2. "המשכורת" שמקבלים בשנת השבתון היא למעשה תשלומי קרן ההשתלמות שהפרשתי לעצמי לאורך השנים. אני לא יכולה לקבל את כל הסכום בבת אחת והם דואגים לתת לי אותה בכל חודש. בקיצור, נותנים לי את הכסף שלי.

3. כדי לשמור על הותק בעבודה, אני מחוייבת ללמוד במהלך שנת השבתון. גם אם כבר יש לי תואר ראשון, 2 תארים שניים, ועוד 2 תעודות. (וכך התכנון לטיול ארוך בחו"ל קצת מסתבך עם החובה להיות נוכחת בשיעורים).

4. בסיום שנת השבתון אני מחוייבת לחזור לעבוד בהוראה למשך שנתיים (וליתר דיוק בבית הספר בו עבדתי לפני השבתון, אך ניתן לבקש העברה), אז כל המחשבות והתוכניות לשקול עבודות אחרות יצטרכו לחכות.

אבל לפני שזה יתפרש כאילו אני מתלוננת– אני לא!

בכל זאת מקום העבודה מאפשר לך לעשות הפסקה מכל הטירוף ולצאת לשנה של רוגע, למידה וחיפוש עצמי- זה יתרון משמעותי. ואולי אחד המועטים הקיימים בעבודה שלנו.

בנוסף, משלמים לי על הלימודים ואפילו מאפשרים לקחת כמה קורסים שאינם בהכרח מתחום החינוך ומעל הכל מחוייבים לשמור לי את מקום העבודה. אם כי בשוק החופשי אני די בטוחה שקצב החלפת מקומות העבודה הוא מהיר יותר מכל השנים שצברתי לשבתון. אבל עדיין….זה יתרון.

אז השנה כנראה יהיו לי פחות תובנות על רגעי החינוך בכיתה, פחות מפגשים מבדחים עם תלמידה, פחות צ'ופרים לחלק במהלך השנה. אבל יהיה לי רוגע וזמן להבין היכן ממוקם הלב שלי והאם הוא מתגעגע לחינוך, לתלמידים, לכיתה.

ואם אתם דואגים מה יקרה לבלוג? אתם יכולים להפסיק…כבר יש לי מלא רעיונות על מה לכתוב לכם ובמה לשתף!! עכשיו יהיה לי זמן לעשות סדר בכל מה שרציתי לשתף ולא הספקתי במהלך השנה.

אהה וגם כבר מצאתי לי עוד עבודה למהלך השנה…יהיה מעניין, תמשיכו לעקוב!

שלכם, מירב.

---

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.