השנה חזרתי ללמד.
ובאמת שלא זכרתי שזה כל כך מתיש להיות מורה, כמה מתיש? לקח לי כמעט חודש לכתוב את הפוסט הזה מאז שהתחלתי ללמד….ככה מתיש.
אז מה כבר כל כך מתיש בהוראה? ולמה רק השנה נזכרתי בזה? אז בואו נתחיל מהעובדה הבסיסית והפשוטה שאחרי שנה הפסקה (שבתון) שהוציאה אותי מהמרתון התמידי, חזרתי לתוך האינטנסיביות של בית הספר ואז שמתי לב כמה קשה ומתישה העבודה.
הסקפטיים שביניכם (שהם גם כנראה אלו מכם שאינם מורים) יגידו- אבל כל עבודה היא מתישה, על מה את מתלוננת? אז נכון, יש עוד מלא עבודות מתישות. אבל בהוראה יש משהו מתיש נפשית, ובעקבות הנפש גם הגוף נוטה להתמוטט. (ובטח יש עוד עבודות כאלו, אבל הי…בבלוג הזה בהוראה עסקינן)

אז מה כל כך מתיש בהוראה?
בואו נתחיל משיעור סטנדרטי בכיתה: הקושי להשיג שקט, למשוך את תשומת הלב, לוודא שכולם יושבים ואף אחד לא רץ אחרי השני עם מטאטא. לשמור על איזון בכיתה בין התלמידים החזקים לאילו המתקשים ובין לבין למנוע מהם לקלל ולהרביץ או סתם לריב על הוילון, המזגן והחלון. הניסיון תמיד לשים לב לכולם בכל עת, לתת מקום בשיעור והזדמנות לענות ולהתבלט. לעבור ביניהם בזמן העבודה בכיתה, לבדוק תשובות, לעודד במילים טובות או סתם להקדיש כמה דקות שיחה לתלמיד שנראה אבוד. ואז לגלות שאחד מהם ברח החוצה כי הוא עדיין כועס על משהו שקרה במגרש בהפסקה. ושאני לא אתחיל לפרט על כל הטרנדים השנתיים שצצים כמו פטריות ומחרפנים אותי ואת הכיתה, פינגרבורד, ספינרים ומי יודע למה לעזאזל אתגר הבקבוק המתהפך חזר!! ובעקבותיו גם אתגר זריקת קלמרים. ואחרי כל זה לסיים שיעור ולהבין שבכלל לא הספקת ללמד את מה שתיכננת. אז בנוסף לתשישות את גם יוצאת מאוכזבת.
ואם זה לא מספיק, אז בל נשכח שהעבודה ממשיכה איתנו הביתה, כי שעתיים שעות שהיה בשבוע ממש לא מספיקות כדי להכין חומרי למידה, מצגות, משחקים, מבחנים, משימות הערכה וטלפונים להורים.
אז יכול להיות שזה רק אצלי, אולי רק עבורי השנה הזו קצת יותר מורכבת. גם כי אני לא מחנכת וזה משמעותי בקשר וביכולת השגת המשמעת והלמידה בכיתה. וגם כי אני מלמדת לראשונה מקצוע בשכבת גיל שמעולם לא לימדתי (שלום כיתה ד) שזה אומר המון שעות עבודה בבית להכין חומרים חדשים. וכל זה בבית ספר חדש שאני רק לומדת להכיר בו את התלמידים, המורים וההתנהלות הארגונית.
ואולי כולן מרגישות כך.
כך או כך, היה לי חשוב לשתף, שאם לרגע שכחתם- להיות מורה זה מאתגר, מספק ובהחלט לרגע לא משמעם, אבל גם מתיש לעיתים, אפילו מאוד. אבל אני עוד כאן, מחכה לראות מה יהיה לנו השנה…
מבטיחה לעדכן.
מירב
היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.
היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.
רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.
מעולה, מילה במילה, איך שהתחילה אצלי השנה.ואני מחנך את אותה הכיתה (ד) שנה שנייה 😱🤦
אהבתיאהבתי
מבינה אותך מאד! כל הכבוד לך, ממה שהספקתי לקרוא, את לא סתם מורה, אלא מורה סופר משקיענית!
(אני הייתי מורה לפני 18 שנה וברחתי מהמקצוע… מעריכה מאד את כל המורות והמורים, רק מי שהיה שם יודע להעריך, כל השאר עסוקים בלקנא בחופשות, כל חופשה בעולם לא מספיקה למקצוע הקשה הזה…)
אהבתיאהבתי
תודה שרה,
אכן לעיתים התחושה היא שלא מבינים אותנו ורק מסתכלים על החופשות.
מקווה למצוא את הדרך לשנות לאנשים את ההסתכלות על ההוראה ומה כרוך בה.
אהבתיאהבתי