להתראות חינוך, שלום למקצועי!

השנה לא אהיה מחנכת.

אני יודעת שזה אולי נשמע פשוט, לא מרגש, אולי לחלקכם אפילו לא ברור, אבל עבורי זה צעד מאוד גדול ומשמעותי. השנה לא אחנך כיתה, אחרי 6 שנים, 3 כיתות ובערך 100 ילדים שליוויתי לאורך הדרך. השנה אני הופכת להיות מורה מקצועית.

זה היה מבחירה, לגמרי! ובכל זאת לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה. חלק מאוד גדול מהזהות שלי כמורה הוא מחנכת. אם יש משהו שאהבתי בעבודת ההוראה זה להיות מחנכת (טוב, לא כל הזמן כן?) אבל הקשר עם התלמידים הוא ברמה אחרת, הקרבה, הדאגה, האכפתיות, האמון והביטחון שהם נותנים בך, הם אחרים. הם ממלאים, הם אלו שמחזקים אותי כמורה ונותנים לי כוח להמשיך, אלו החלקים בעבודתי כמורה שידעתי שאני עושה טוב. יותר מללמד שפה, תנ"ך או תרבות, להיות מחנכת- זה מי שהייתי.

אבל השנה לראשונה אני "עוברת צד" להיות מורה מקצועית. ולא סתם, למתמטיקה! כן, כן מי היה מאמין שבסוף אני אמצא את עצמי מורה למתמטיקה!! ולאלו שפחות מכירים אותי חשוב שתדעו שאם יש מקצוע שלא אהבתי בתיכון- זה היה מתמטיקה. היה לי מורה מפחיד (בלשון המעטה) וזה הספיק לי כדי שאברח ל-4 יחידות ואשאר עם טעם רע לגבי המקצוע.

אז חינוך אין, מתמטיקה יש! ומה עכשיו? עכשיו אני הולכת להבין איך עושים את זה- איך משלבים את עבודת החינוך שכל כך אהבתי גם בתור מקצועית. ובעיקר איך גורמים לתלמידים לאהוב את המקצוע שרבים מהם חוששים מפניו.

אז כדי שתהיה התחלה נעימה וצבעונית, הכנתי פעילות פתיחה- מצגת הכרות "אני במספרים", נכון זה לא מקורי וזו בערך הפעילות הכי שחוקה בתחום. אבל הי, העיצוב חדש לגמרי!! ובעיני מתאים מאוד למורה שלא מכירה את הכיתה ולא רוצה להתחיל בפעילויות שעלולות לצאת משליטה.

חדי העין יבחינו שלקחתי את הפעילות שבעבר המלצתי להכרות וגיבוש כיתה "אני ב-10 תמונות", ושידרגתי אותה לתחום המספרים. אז מה בפעילות? מציגים בפני הכיתה את השקף הראשון המלא במספרים המייצגים משמעות שונה עבורי ונותנים להם לנסות לנחש. אחר כך חושפים את המצגת עם התשובות, זה כולל הנפשות כך שבכל פעם רק המספר מופיע, אחריו התמונה שמספקת רמז ולסיום התשובה.

מצרפת לכם קישור למצגת למי שמעוניין לערוך, רק אל תשכחו להחליף את הדמות של הביטמוג'י ושימו לב שהפונט עלול להשתנות אם אין לכם את הפונט שנקרא 'אברהם'.

עדיין לא יודעים איך להתקין פונטים? מוזמנים לקרוא על כך בפוסט הבא.

דף העבודה לתלמידים

מצרפת לכם גם קישור לדף עבודה שהתלמידים ממלאים על עצמם, שימו לב שבדף יש שני עיצובים, האחד מתאים לבנים והשני לבנות. אחרי שימלאו אבקש מהם למצוא בכיתה תלמידים עם תשובות זהות לשלהם ולשתף את כולם.

בהצלחה!

שלכם, מירב

מהיום מורה למתמטיקה.

יוצאת מהשבתון, חוזרת למרתון.

לא מאמינה אבל זה נגמר. בעוד יומיים אכנס שוב לכיתה לאחר שנה של הפסקה.

תמיד חשבתי שאת שנת השבתון אבלה ברוגע ונעימים, אלמד כל מיני קורסים כיפיים, אטייל בעולם (לא בזמן החופשות של הילדים) ואעביר את זמני בתהיה והתבוננות פנימית לאן פני מועדות והאם אני עדיין מוצאת את עצמי בעולם החינוך. אה כן, וגם אנצל את ההזדמנות סופסוף לסיים לסדר את הבית (גם שלי וגם של חמותי).

אבל תכנונים לחוד, ומציאות לחוד, כמה לחוד? אם התכנונים הם עמוד בספר, אז המציאות שלי נמצאת בספר אחר לגמרי, אולי אפילו בספריה אחרת.

אז מה היה לי בשנה הזו? פוסט אחד לא יספיק להכיל את מה שעבר עליי ומי ששם לב כבר חצי שנה שלא כתבתי כלום….כי כל כך הרבה דברים קרו ומנעו ממני להתמיד בכתיבה והייתי אומרת שגם קצת פגעו ביצירתיות ובחדוות הכתיבה. אבל כדי לא להשאיר אתכם במתח, אנסה בכל זאת לתת לכם סיכום בראשי פרקים.

השנה שהייתה בקצרה:

יצאתי לשבתון, נכנסנו לבידוד, למדתי עיצוב מוצרים, נכנסנו לבידוד, עשיתי מנוי לנטפליקס, התמכרתי לנטפליקס, סיימתי לעצב אלבומים משפחתיים שחיכו 5 שנים, נכנסנו לבידוד, עליתי 3 קילו, התחלתי לעבוד בהדרכה במשרד החינוך, נכנסנו לבידוד, הבן שלי עבר ניתוח אפנדציט, ביטלתי נופש בפעם הראשונה, נכנסנו לסגר, ביטלתי נופש בפעם השניה, נכנסנו לבידוד, לימדתי בבית את הילדים למרות שקיוויתי להתנתק מהוראה השנה, התגליתי כחיובית לקורונה (אחרי 2 חיסונים!!), נכנסנו לבידוד, ביטלתי נופש בפעם השלישית, ירדתי 4 קילו, יצאתי לטיול קרוואנים, למדתי עיצוב בפוטושופ, החלפתי בית ספר, דוד שלי נפטר, הבן שלי התגלה חיובי לקורונה, ביטלתי נופש בפעם הרביעית, נכנסנו לבידוד, התמכרתי לסדרות קוריאניות בנטפליקס ואת כל החופש הגדול ביליתי עם 3 ילדים שסירבו ללכת לקייטנות.

ובכל זאת אני יוצאת עם שתי תובנות מרכזיות מהשנה הזו.

  1. זו השנה הטובה ביותר שיכלה להיות לי בהתחשב בנסיבות הקיימות.
  2. אני אוהבת לעבוד בעולם החינוך, ועכשיו בשמחה אני חוזרת אליו.

אז איך חוזרים אחרי שבתון לכיתה? ועוד משנה שלא הייתי אומרת שנחתי בה…אז בעיקר עם הרבה חששות, אבל המון המון התרגשות וציפייה. מרגישה מעיין דגדוג בקצות האצבעות שמחכות כבר להכין שיעורים ולפגוש תלמידים, הרעיונות כבר רצים בראש ומתחילת השבוע הפרפרים חוגגים אצלי בבטן, קצת כמו בשנה הראשונה. כמו לפני ריצת מרתון, מנסה להכין עצמי עד כמה שניתן, אבל מי שמכיר את עבודת ההוראה מקרוב יודע שלא באמת אפשר להתכונן לבאות, ובטח שלא בשנה עמומה שכזו.

אבל חזרתי! והשנה אני אפילו יותר מתרגשת מתמיד לשתף אתכם בשנה שתבוא….

אבל נשאיר אתכם קצת במתח.

שלכם, מירב.

הכובע שנעלם: חידת בריחה לפורים- לבית ולכיתה

לפני שבוע כשחזרו התלמידים לספסל הלימודים בערים ירוקות, השלושה שלי מצאו עצמם תקועים עדיין בבית- עיר אדומה.

תחושת האכזבה העמיקה אף יותר כשהם הבינו שחג הפורים מתקרב ובא והם הולכים לפספס את כל ההפעלות והחגיגות שבדרך כלל מתקיימות בבתי הספר בימים שקודמים לחג. אז כדי לא לפספס את האנרגיות וההתלהבות שנכנסים לכיתה מראש חודש אדר החלטנו לעשות חגיגות בבית.

שמנו שירים, צבענו את הפנים והקפדנו על מילוי כל המשימות הקשורות לפורים, וכדי להוסיף לאווירה החלטתי להכין להם חידת בריחה קטנטנה באווירת פורים.

נרשמה התלהבות רבה והחלטנו גם לצרף את החידה במתנה לכל משלוח מנות. סתם שיהיה קצת מגניב.

רוצים גם לשתף את המשפחה או התלמידים? מה הבעיה? מצרפת לכם קבצים והסברים!

החידה מיועדת למשחק בבית, ומותאמת לכיתות ג'-ו', אבל עם עזרת ההורים אפשר גם לשחק בגילים צעירים יותר. כדי להעצים את החוויה יש להחביא יחד עם פתק הסיום איזו הפתעה קטנה במקרר (כי זוהי התשובה של החידה).

קובץ חידה לפורים- גרסת הבית, דף הנחיות להפעלת החידה

רוצים להפעיל את התלמידים בכיתה? אין בעיה- תנו לכל זוג או קבוצת תלמידים את החידה. צרפו תמונה של בית ולכל חדר בבית תנו שם של מקום בבית הספר או בכיתה. כאשר הם יגלו שפתרון החידה הוא המקרר, הם ירוצו למקום בבית הספר ששמו מופיע על המקרר / המטבח שבתמונה. רק דאגו להחביא להם שם איזו הפתעה.

רוצים להפעיל מרחוק? או לצרף כהפעלה למשלוח מנות? מצרפת לכם גרסה מותאמת לשליחה מרחוק, בה סורקים ברקוד ומקלידים בו את התשובה, אמנם אין הפתעה, אבל גם פתרון החידות עצמן הוא זמן חוויתי מהנה.

קובץ חידה לפורים- גרסה מרחוק

ניסיתם? ממש אשמח לשמוע איך הגיבו התלמידים או בני המשפחה!

ואם דאגתם, אז השבוע גם אצלנו התחדשו הלימודים, כתום זה הירוק החדש.

שלכם,מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

3 סיבות (קצת אחרות) לחזור ללמד בכיתה

בין אם אתן חוזרות בקרוב ללמד בכיתה, או שלא…זה הזמן להיזכר ביתרונות הקטנים (אך משמעותיים) שהוראה מהכיתה יכולה לספק. אז לטובת מי מכן שחוזרת ללמד מהכיתה, הנה 3 יתרונות בחזרה לכיתה שבטח לא חשבתן עליהם.


לאחרונה יוצא לי הרבה לחשוב על ההוראה, על הקושי, האתגר, ההתמודדות, החסרונות וגם על היתרונות. אני נהנית מהשבתון! מהרוגע, השקט (היחסי, עדיין יש לי 3 קטנים משלי שחוגגים איתי בסגר), האפשרויות לנסות דברים חדשים. אבל דווקא בגלל שאני לא מלמדת השנה, אני מתחילה לראות דברים שבשגרת ההוראה לא שמתי לב אליהם.

אולי תופתעו אבל מצאתי כמה יתרונות שלרוב לא שמים לב אליהם, אין כאן תובנות גדולות על חינוך או שינוי העולם, אלא כמה תובנות קטנות שגיליתי לעצמי ומועילות לי, וכנראה לעוד כמה מורות אי שם…

אז קבלו- שלושה יתרונות בלהיות מורה (בכיתה)!

להיות מורה, מחליף אימון כושר יומי– כי הההליכה מכיתה לכיתה ולחדר מורים עובדת על שרירי הרגליים, כי הכתיבה על הלוח, במיוחד את התאריך שנמצא בחלק העליון, עובדת על שרירי הידיים וכי ההתכופפות בכל הפסקה לתא הקטן שלך בחדר מורים שנמצא בשורה התחתונה עובדת היטב על שרירי הבטן. בעבודה מהבית אני מוצאת עצמי דבוקה לכסא ובהרמת כוס קפה לכיור נתפס לי שריר כי הוא שכח איך לזוז.

להיות מורה, עושה רק טוב לדיאטה– כי למרות מה שכולם חושבים, אין לך זמן לאכול! שתי הפסקות קטנטנות ביום שחצי מהן את מבלה בשיחה עם תלמידים ואת החצי האחר בלעמוד בתור לשירותים וזה בהנחה שאת לא מורה תורנית, גוזלים ממך את האפשרות לזלול. אז נכון שלחדרי מורים יצא שם שכולם טוחנים שם ונכון שאם תביאו עוגיות או כל דבר אכיל (וגם לא אכיל) לחדר המורות הוא יעלם ברגע. אבל אם את שומרת כשרות בחדר מורות שלא מקפיד על כך, אז את רואה איך הן שומרות שלא להשאיר פירורים ואת שומרת על הגזרה של הבטן בפנים. בעבודה מהבית המקרר קורא לי בכל חצי שעה והעובדה שאני מבשלת לילדים כל שעתיים באה לידי ביטוי כרגע אצלי בירכיים.

להיות מורה, שומר על ארון הבגדים שלך מעודכן ואופנתי– מעודכן, כי את עובדת עם ילדים ובעל כורחך נחשפת לכל הטרנדים והאופנות. וזה חודר לארון הבגדים שלך כי כשאין בעבודה תלבושת אחידה ובכל יום לפחות 30 זוגות עיניים בוהים בך ומעירים/ מחמיאים על כל פריט לבוש, את מקפידה על הנראות. בעבודה מהבית השקעתי השנה במלאי פיג'מות חדש, ואם יש פגישת זום אני טורחת להחליף לחולצה נחמדה, את העצלות לשים אפילו מסקרה, אני מאשימה בתאורה של הזום.

לא חשבתי שאגיד את זה, אבל אני באמת מתגעגעת לעמוד בכיתה מול תלמידים. מי יתן ועד שתסתיים שנת השבתון נזכה לימים שפויים וכיתות מלאות תלמידים.

בהצלחה לכל המורות הגיבורות שמחר חוזרות ללמד בכיתה.

עליתן על עוד יתרון ללמד בכיתה שאף אחד לא שם לב אליו? שתפו!!

שלכן, מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

יסודי זה הכי הכי!

אז בזמן שכולם משתפים ברעיונות וקבצים ללמידה בסגר ולהוראה מרחוק, אני החלטתי להזכיר לכם למה שווה להיות מורה בבית ספר יסודי, גם מקרוב וגם מרחוק.


כשאני מספרת לאנשים שאני מורה ביסודי, אני מקבלת אחת משלוש התגובות הבאות:

המזלזלת– שמניחה שלא הצלחתי לעשות שומדבר אחר בחיים ולכן בחרתי להיות מורה (ועוד ביסודי?)

המאוכזבת– שחושבת שיכולתי "להצליח יותר" אבל התבזבזתי כמורה (ועוד ביסודי!)

והמעריכה– שלא מבינה איך אני יכולה להתמודד עם חינוך 30 ילדים של אנשים אחרים כשהם בקושי מסתדרים עם השלושה שלהם, אבל אל תתלהבו, לא קיבלתי הרבה כאלו.

לא משנה איזו משלוש התגובות אני מקבלת, תמיד בסוף השיחה מגיעה השאלה- אז למה לא ללמד בחטיבה או בתיכון? ואני מוצאת עצמי מתחילה לשלוף את כל ההסברים על יתרונות היסודי.

אז במיוחד עבורכם, מורי ומורות היסודי שאחרים לא מבינים למה אנחנו נשארים שם, ועבור כל מי שאי פעם תהה למה אנחנו לא נוהרים בהמונינו לחטיבה, הנה 10 הסיבות שלי, למה הכי שווה ללמד ביסודי:

1. מבחינת הילדים, את סגנית של אלוהים. מה שהמורה אומרת זה קודש ואם הם בגילים הקטנים הם לא מתווכחים. אבל גם אצל הגדולים שביניהם, מילה של המורה זו מילה וכשהיא מתקשרת להורים….

2. אין לך על הראש לחץ של בגרויות ומבחנים חשובים, זה לא שאת מזלזלת בלימודים, אבל הרבה יותר רגוע ומאפשר מקום להתמקד בחינוך ובערכים ופחות בכמות ובהספק חומר הלימוד.

3. כל יום את יכולה למצוא עצמך מוקפת בחיבוקים של ילדים אוהבים, אפילו אם לימדת אותם רק פעם אחת (גם כמורה מחליפה), לאהבה שלהם פשוט אין תנאים (אולי עכשיו בקורונה קצת פחות…אבל זה עוד יחזור)

4. מותר לך ללבוש לעבודה מה שבא לך! כן, כן גם פיג'מה, פשוט מארגנים יום פיג'מות בכיתה והופ! את לא צריכה לצאת ממנה בבוקר. (כמובן שמה שבא לך בגבול הנורמה, אל תתפרעו יותר מדי)

5. בהמשך לסיבה הקודמת, בפורים את יכולה להתחפש למה שבא לך, בלי להתבייש: נסיכה, שודדת ים או סתם מכשפה. ביסודי זו חגיגה ולפעמים היא נמשכת שבוע שלם בו כל יום את מחליפה תחפושת. (כן, אני יודעת גם בתיכון יש מורות שמתחפשות…אבל עדיין אין כמו ביסודי)

6. מותר לך ואף רצוי לעשות שטויות כמו ילדה קטנה, הילדים אפילו מעריכים זאת יותר כשאת נהנית איתם ומשתוללת בטיול, במשחק או בהרקדה בהפסקה, פשוט לעשות כיף!

7. לא משנה כמה תכעסי על התלמידים, תענישי או תתקשרי להורים שלהם, למחרת הם ישכחו ויחבקו אותך שוב, כי בגיל הזה הם הרבה יותר סלחניים ומוכנים לשכוח.

8. איפה עוד תקבלי במהלך השנה פתקים וציורים, עם הקדשות, לבבות והמון ברכות על כמה הם אוהבים אותך? שוב, כבר אמרתי שבגיל הזה הם נותנים אהבה חופשי. ואם את המחנכת…בכלל, תכיני קלסר לאפסון המכתבים.

9. כי כשתיתקעי בסגר בבית עם הילדים שלך (או תחליטי לטייל איתם שנה בעולם), תעשי זאת ללא חשש שהם יפסידו לימודי יסוד או שאת מקנה להם טעויות, את כבר מיומנת בללמד את החומר ל-30 ילדים, אז מה זה כבר להיות מורה ל-3 בבית?

10. והסיבה שאני הכי מתחברת אליה והיא זו שנותנת לי את הכוחות להישאר ביסודי: בכל יום יש לך הזדמנות אמיתית לעצב את חווית הלמידה שלהם בבית הספר, לחדד ולהעצים את חוש הסקרנות והרצון ללמוד. אם זה נהרס בגיל היסודי, מאוד קשה להחזיר אותו בגילים הבוגרים יותר.

יש לכם עוד סיבות טובות למה להיות מורים ביסודי?

אשמח שתשתפו!!

שלכם, מירב.


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

חנוכה הוא חג טוב- והזדמנות מצוינת למתנות קטנות!

אני תמיד אוהבת לחלק הפתעות קטנות לתלמידים, למה? קודם כל באופן אישי אני נהנית מהיצירה. אבל גם כי בכל פעם שאני מתיישבת להכין מתנה לתלמידים מהדהד בי המשפט של הרב דסלר זצ"ל: אהבה היא תולדת הנתינה! אז נכון שהוא התכוון לכך בתחום של זוגיות, אבל גם הקשר עם התלמידים הוא עמוק ומצריך עבודה. בכל פעם שאני מכינה להם מתנה קטנה אני מרחיבה את הלב שלי כלפיהם, המחשבה, ההשקעה, שעות ההכנה כולם מתנקזים להגדלת האהבה שלי כלפיהם.

אבל זה לא הכל, גם הצד שמקבל מרחיב את ליבו. אני תמיד מרגישה שזה מקדם את הקשר ביני ובין התלמידים, נותן להם רגע של יחס ותשומת לב והבנה שהמורה חושבת עליהם גם אחרי הצהריים כשהיא בבית. הם מרגישים אהובים, ואז מחזירים אהבה.

נכון, תמיד יש את התלמידים שפשוט אוכלים את הממתק וזורקים לפח. אבל תאמינו לי שגם הם מתרגשים מהמחווה והתחושה שהשקעת בהם. הם זוכרים. נוצרים בליבם.

אני משתדלת לעשות זאת כמה פעמים בשנה וחנוכה הוא אחד המועדים המרכזיים שבהם. התזמון שלו בשנה, ההתרגשות לפני יציאה לחופשה והרעיונות של מה ניתן לחלק הם בלתי מוגבלים….

אחרי ההקדמה הזו, אני מזכירה לכן שהשנה אין לי תלמידים להשקיע בהם. אבל אני עדיין אוהבת את היצירה, לכן החלטתי להשקיע במורות, בגננת ובסייעות של הילדים שלי.- גם להן מגיע!

חנוכה זה חג שקל להכין לכבודו מתנה, אני תמיד יודעת מה כדאי לחלק: ברכת הדלקת נרות, נרות, מטבעות שוקולד, סביבון, ופל מצופה, עוגיה בצורת סביבון או אם מתחשק לכן להשקיע איזה מארז סופגניות…

אז מה אני הכנתי השנה?

ערכת הדלקת נרות: מה בערכה? סדר הדלקת נרות חנוכה, נרות, סביבון, מטבעות שוקולד והכל בתוך קופסה ממותגת וחמודה.

איך מכינים את הקופסה? מדפיסים את פריסת הקופסה (שימו לב שיש חלק עליו ותחתון) גוזרים או חותכים עם סכין יפני את הסימון למלבן בחלק העליון כדי ליצור חלון, מדביקים שקף מאחור, מקפלים לפי הקווים, מרכיבים ומדביקים את הקופסה.

את הקופסא מומלץ להדפיס על נייר של לפחות 180 גרם, שמינית בריסטול יכולה גם להתאים, או הדפים של גליונות היצירה (240 גרם), רק תדאגו לגור את הדף לגודל של A4 שיכנס למדפסת.

מתחשק לכן להכין משהו קל יותר שמתאים לחלוקה לתלמידים או לילדכן האישיים?

הנה עוד כמה רעיונות משנים קודמות:

גם כאן, פשוט מכינים מארז קטן ומתוק, ברכה קטנה או סדר הדלקת נרות, מטבע שוקולד או ופל מצופה, עוטפים הכל בשקית צלופן וקיבלתם מתנה פשוטה ומתוקה.

רוצות להכין גם? אין בעיה! הדפיסו את הקבצים ובהצלחה!

סדר הדלקת נרות חנוכה, מטבעות שוקולד 1, מטבעות שוקולד עם ברכה, עטיפות לופל מצופה, סוגר צלופן חנוכיה, סוגר צלופן סופגניות.

**הקבצים למארזים הקטנים לקוחים כולם מאתר אמהות משקיעות.

יש לכם רעיונות נוספים? ניסיתם להכין את אלו? אשמח שתשתפו!

מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

3 תובנות על הורות שאפשר לקחת לכיתה

השנה חזרתי להיות אמא.

כלומר, מעולם לא הפסקתי, אבל מי מכן שהיא גם מורה יודעת שבאופן מפתיע דווקא אחד המקצועות שהכי פחות הולכים יד ביד עם אימהות הוא הוראה. נכון, נכון אני לא מודאגת בחופשות וכשאין קייטנות, אבל פה בערך זה נגמר.

לא התכוונתי לכתוב על היחסים המתוחים בין אימהות לקריירה או לעבודה כמורה (נשמור את זה לפוסט אחר). מה שרציתי לומר זה שבגלל שהשנה אין לי תלמידים משלי, חזרתי להתפנות לשלושה האישיים שלי.

מה זה אומר? כל הפעולות הרגילות של התארגנות בבוקר, שיעורים ומשחקים נשארו כשהיו, אבל עכשיו הכל נעשה ברוגע, בלי לחץ תמידי שמרחף מעלייך (טוב אולי לא לגמרי בלי לחץ, אבל זה כבר קשור לאישיות שלי ולא לעבודה), אבל בעיקר עם פניות נפשית שאיפשרה לי לשים לב לכמה דברים פשוטים בחיי היום יום ובהתנהלות שלהם. וכיוון שלא באמת התנתקתי מהיותי מורה, מצאתי את עצמי חושבת עליהן גם מנקודת מבט של מורה.

את חלקן בטח כבר הבנתן לבד, אחרות אולי יחדשו, כך או כך, אלו התובנות שלי על הורות (והתנהלות מול תלמידים בכיתה):

1. הציבו להם מטרה: או במילים אחרות, כשיש סיבה לעשות דבר מה, מגיע גם המרץ והמוטיבציה. במונחים של כיתה- טבלת עיצוב התנהגות, שיטת האסימונים, כוכבים- איך שתרצו לקרוא לזה. כשיש מטרה שהיא גם ברת השגה וגם מתגמלת, ניתן להוביל לפעולות שקודם לכן נמנעו מהן ולאט לאט הם מתרגלים לבצע אותן וניתן להיפטר מהפרסים בדרך.

הלמידה מרחוק עלתה לי בהרבה מאוד כוחות נפש וכסף, הבן האמצעי שלי התקשה מאוד ללמוד מהבית ואחר כך התקשה מאוד לחזור לשגרת למידה בכיתה. כדי להתמודד עם הקושי בחרנו מטרה (במקרה שלנו לגו), בנינו טבלה, ובכל יום שהוא מצליח לבצע את כל המשימות אנחנו משיגים מדבקה שמקדמת אותנו לעבר המטרה (מוזמנים לקרוא על כך בפירוט רב יותר בפוסט הבא).

2. תגרמו להם לעשות את מה שאתם רוצים דרך מה שהם אוהבים: לנו יש משימות שאנחנו רוצים שהם יבצעו, הם לא מתחברים לזה או לא אוהבים את זה. אם נצליח לחבר את המשימה דרך נושא או תחום שהם אוהבים, הכל יהיה קל יותר, מה זה קל יותר? הם יעשו זאת מרצונם!

הקטנה שלי מסרבת לצחצח שיניים עם משחה, זה מגעיל אותה. גם לטעם הפירות הנפוץ במשחות ילדים היא לא מתחברת. השבוע מצאתי לראשונה משחת שיניים בטעם סוכריות ג'לי. זה פשוט קסם, עכשיו שלושתם כל כך נהנים לצחצח שיניים שהם עושים זאת מרצונם פעמיים ושלוש ביום. לא בטוחה כמה זה הגיוני שיש משחת שיניים בטעם הזה, אבל הם מרגישים שהם בעצם טועמים ממתק ועל הדרך מצחצחים שיניים. מה שנקרא: win win situation!

3. כל ילד לומד בדרך אחרת, צריך רק לגלות מהי: זה נכון לבית ובוודאי לכיתה. אין שיטת לימוד אחת, מבנה סדר יום אחיד או אפילו מיקום ביצוע המשימות שמתאימים באופן גורף לכל הילדים. ברגע שנבין מהי הדרך הנכונה עבור כל ילד, כל תקופת הלמידה תהיה פשוטה יותר.

בתחילת הסגר כשהחלה הלמידה מרחוק, ניסיתי לבנות סדר יום לימודים לבנים שלי. זה היה אסון. כאילו ממש, אסון, דמיינו רכבת מתרסקת על הפסים ונכנסת בתוך משאית. אסון, דמיינו צונאמי, הוריקן, קיצר…הבנתם. אסון. הניסיון לבנות יום לימודים אחיד לשניהם היה מחרפן: קודם לומדים אחר כך צופים, בעצם הפוך, בלי הפסקות, עם הפסקות, לומדים לבד ואז ביחד וכל יום הסתיים בכאב ראש ועייפות טוטאלית ובעיקר תחושה לא נעימה.

רק אחרי איזה שבועיים של ניסיונות שונים נפל לי האסימון. כל אחד מהם לומד בדרך אחרת וזקוק לשגרת למידה שונה. הגדול שלי אוהב לתקתק את המשימות על ההתחלה ולשמור לעצמו זמן פנוי לעיסוקיו ולמחשב. האמצעי שלי לא מסוגל ללמוד ברצף כל כך הרבה שעות ובין כל משימה היה זקוק להפוגה.

ובכיתה? ברור שזה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לפעמים, אבל אם נאפשר בכל שיעור מספר משימות שונות, קצב התקדמות אחר, או הסתובבות חופשית אנחנו עשויים להרוויח עוד תלמידים שימצאו את הדרך בה הם לומדים וישתפו פעולה.

זה הזמן לחזור לילדים שלי ולגלות תובנות נוספות…

יש לכם תובנות משלכם? מהילדים בבית? ממהתלמידים בכיתה? אשמח לשמוע!

שלכם, מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

כשחוגגים יום הולדת מרחוק- כרטיס ברכה וירטואלי!

יום הולדת יש רק פעם בשנה….רק פעם בשנה! ולתלמידים זוהי פעם מאוד חשובה!

מי שכבר עוקב אחרי זמן מה, מכיר אותי ואת הנקודה הרגישה שיש לי לימי הולדת בכיתה. בכל שנה אני מחפשת רעיון חדש לחלק לתלמידים בכיתה: סימניה, ברכה מתקפלת, כרטיס גירוד, כרטיס הידעת, חוברת קופונים או עיפרון בלון. תמיד מחפשת רעיון שיעזור לי לתת יחס אישי לתלמיד באותו היום.

שנה שעברה כשיצאנו לסגר והחלה הלמידה מרחוק, זה אחד הנושאים שהטרידו אותי- איך להמשיך ולחגוג ולציין את ימי ההולדת גם מרחוק. אז ניסיתי לפתוח לוח שיתופי שבו כל תלמיד שם פתקית עם ברכה, אבל זה לא כל כך הלך וההבדל בין הלוחות שהיו מלאים ברכות לאלו שפחות היה צורם בעין. ניסיתי לערוך מפגשי זום מיוחדים לימי ההולדת- אבל גם הם הרגישו לי פחות זורמים, ולא כולם התחברו ושוב נוצר ההבדל בין מי שהרגישו בנוח לברך אותם לכאלו שפחות. ואז חזרנו לכיתה וזה נעלם.

השנה, תתפלאו- זה שוב הטריד אותי. למרות שאין לי בכלל תלמידים או כיתה. המחשבה הזו צפה לי מדי פעם בראש ולכן כשראיתי את הרעיון של הברכה הזו- לא יכולתי שלא לשתף אתכם.

את הרעיון מצאתי בעמוד הפייסבוק שנקרא שיגעון הביטמוג'י בחינוך– שבלי קשר מלא ברעיונות מדהימים, מומלץ.

מה הרעיון? ברכה דיגיטלית שנשלחת ישירות לתלמיד: מכינים את הברכה בקלות ושולחים קישור אישי לתלמיד ביום ההולדת. גם מקבלים הזדמנות לברך וגם שומרים על היחס האישי ביום ההולדת. ואפילו ניתן להכין ברכה ועיצוב שונה לכל תלמיד! להוסיף תמונה שלכם או של התלמיד, או סתם של עוגה. ולא צריך להירשם בכלל!! מוזמנים להיכנס לקישור ולראות דוגמא לברכה.

אז איך עושים את זה??

1. נכנסים לאתר: greetingsisland.com

2. בוחרים בלשונית cards (כרטיסיות) ואז בוחרים בלשונית birthday (ימי הולדת)

3. בוחרים את הכרטיס שמעוניינים לעצב (שימו לב לבחור את החינמי ולא את הפרימיום)

4. לוחצים על הכפתור הירוק customize (התאמה אישית)

5. לוחצים על הברכה וכותבים את מה שרוצים.

** שימו לב שניתן לבחור מצד שמאל את התבנית של הכרטיס: רק מלל, כולל תמונה, כולל 2 תמונות וכו'

סיימתם לעצב?

6. לחצו על הכפתור הירוק send (שלח)

7. בחרו באפשרות דרכה תרצו לשלוח את הברכה (אני אישית מעדיפה להעתיק קישור ולשלוח ישירות בווטס אפ)

זהו, עכשיו נשאר רק לחכות לימי ההולדת כדי לשלוח את הברכה.

בהצלחה, מירב.


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

לראשונה הרגשתי שאני בחופשה

השנה הרגשתי בפעם הראשונה שאני בחופשה. למרות הסגר, למרות שלא יצאנו לטייל מלבד לסוכה, למרות שהילדים טיפסו על הקירות בבית ועליי. הרגשתי חופש. ולא בגלל שאני בשבתון.

כלומר, כן בגלל שאני בשבתון, אבל גם לא. זה לא בגלל שאני לא עובדת, כי למרות השבתון אני עובדת יומיים בשבוע- פשוט לא בהוראה. וזה כל ההבדל.

מי מכם שאינם עובדים בתחום ההוראה- בטח יעקמו פרצוף. רק עכשיו מרגישה בחופש? הרי את מורה- יש לך מלא חופשים. אז זהו שלא.

נכון שבלוח השנה של המורים יש "מלא" חופשים (שכל שנה נפתחים לדיון מחדש, אבל זה לפוסט אחר), אבל מי שמכיר מקרוב את עבודת ההוראה יודע שאת החופשות מנצלים לעבוד. העבודה בכיתה אינה מסתכמת ב-45 דקות שיעור. את לא יכולה פשוט להגיע בבוקר לכיתה (או לפתוח את הזום) כמו שמגיעים למשרד. העבודה לא מחכה לנו שם, היא מתחילה עוד קודם- בבית. כדי להגיע מוכנים ליום עבודה מול הכיתה יש צורך בהמון הכנות, גם בשנה רגילה ללא קורונה (לא רוצה לחשוב כמה עבודת הכנה נדרשת עכשיו כשהכל מרחוק). השגרה כל כך עמוסה ומשוגעת שהחופשות מנוצלות להכנות: מערכי שיעור, ישיבות, בדיקת מבחנים, הכנת משימות ועוד ועוד ועוד…

נכון, לא כל החופשה אני עסוקה בעבודה, ובימים כתיקונים אני גם מנצלת אותה לקצת טיולים ומנוחה. אבל זה שם, מרחף מעל הראש, מעסיק וגונב עוד ועוד דקות יקרות מהחופשה.

השנה לראשונה לא יכולתי לעבוד בחופשה. לא היה עם מי לעשות פגישות, לא היה למי לשלוח מיילים ולא היה טעם לקדם משימות כשאין מול מי. העבודה יצאה לחופשה, חוזרים אחרי סוכות. וכך, מצאתי עצמי חופשיה מטרדות העבודה, מתמקדת בבית ובילדים (יותר נכון, בהכנת אלבומים). העבודה תחכה לי כשאחזור וכן זו תחושה שלא הכרתי קודם והיא משכרת וחופשיה.

אז מה בעצם ניסיתי לומר? מורים ומורות יקרים, ליבי איתכם. כולם חושבים שנחתם, חגגתם ונהניתם מחופשה נוספת. אני יודעת שניצלתם את הזמן להתכונן, ליצור, לעבוד, אולי אפילו לשמור על קשר עם תלמידים וכל זה כשאתם תקועים בבית עם הילדים שלכם.

אז רגע לפני שאתם מעקמים פרצוף על עוד חופשה של מורים, תזכרו שזה לא מה שאתם חושבים.

בהצלחה לכל מי שמחר חוזר ללמד, מי יתן וממש בקרוב תחזרו לעשות זאת גם מהכיתה ולא רק מהמחשב.

שלכם, מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

הילד התקבל להוגוורטס! חוגגים יומולדת 11 בסגר

אז נכון שבדרך כלל אני מקדישה את הבלוג לתחומי ההוראה, אבל הפעם החלטתי לשתף אתכם ברעיון מגניב ביותר שניתן ליישם בבית על ילדיכם הפרטיים (בהנחה שהם אוהבים את הארי פוטר) וכמובן שניתן לקחת רעיונות לכל מיני תחומים אחרים.

היום הבן שלי חגג 11, ולמי מכם שמכירים (או כמוני מכורים) להארי פוטר זהו הגיל המכריע בו מקבלים את מכתב הקבלה לבית הספר. כבר בגיל 8 ערכתי לו מסיבה מורחבת בנושא הארי פוטר עם החברים, ומאז הוא חיכה בציפייה לגיל 11 ולמכתב המיועד…

ובכן השילוב של חופשת סוכות, סגר והעובדה שלא ניתן לחגוג עם חברים הובילו ליצירת הרעיון הכולל בוקר של הארי פוטר!

אז מה היה לנו ביומולדת?

מכתב קבלה להוגוורטס שחיכה בתיבת הדואר- הכי חשוב!! וסט של 4 משימות בדרך להשיג את הכרטיס הנסיעה לרכבת של הוגוורטס.

איך עיצבנו? הכל היה מוכן כבר מהלילה כך שהוא התעורר כדי לגלות שעל השולחן חיכו לו בלונים, ברכה מהמשפחה ושאר האביזרים הנדרשים למשימות, החלק החשוב היה שבסוף הברכה שלחנו אותו לחפש את המכתב שחיכה כבר בתיבת הדואר.

בתוך המכתב צירפתי גם פתק קטן, בו נכתב שמכיוון ששנת הלימודים כבר החלה עליו להוכיח שהוא מתאים ללמוד בבית הספר ורק לאחר שישלים 4 משימות, הוא ימצא את כרטיס הרכבת המיוחל שיאפשר לו לנסוע להוגוורטס.

כל משימה הותאמה לאחד הבתים בהוגוורטס וסימלה משהו שמאפיין אותו, בסוף הדרך הוא מצא את הכרטיס שלמעשה היה 4 שוברים אישיים מעוצבים כמו כרטיסי רכבת.

והנה בצורה קצת יותר מפורטת:

מכתב קבלה לבית הספר- את נוסח המכתב העתקתי מהספר, כדי שיהיה מושלם (מצורף קובץ פתוח לעריכה על רקע לבן או רקע קלף מיושן). אני הדפסתי על נייר לצבעי מים (שהוא קצת מחוספס ומרגיש ישן) אבל אפשר גם על נייר רגיל או שמינית בריסטול, מה שחשוב זה הרקע- קלף מיושן. וכדי לחזק את תחושת האותנטיות, הדפסתי אותו משני הצדדים. (פשוט מדפיסים צד אחד, הופכים ומחזירים למדפסת ומדפיסים רק את הרקע).

את המעטפה (ואת נוסח המכתב באנגלית לדוברי האנגלית שביניכם) מצאתי בבלוג מגניב שכולל עוד מלא רעיונות בנושא. וגם כאן שימו לב להדפיס משני הצדדים. הוספתי תמונה של חותמת דואר ינשופים שהדבקתי מאחור. לסיום טיפטפתי שעווה מחוממת וחתמתי עם חותמת שעווה של הוגוורטס. (אני קניתי לפני כמה שנים מאלי אקספרס אבל כבר לא מצאתי קישור זמין לרכישה. אם אין לכם, אפשר להדפיס תמונה של החותמת ולהדביק)

סט מזוודה, מתנה וכלוב ינשופים– אל הסט המתוק הזה הגעתי במקרה דרך שיטוט נרחב בפינטרסט. הוא פשוט להכנה ומשמש גם כקישוט יפה לשולחן אבל גם נעזרתי בו להחבאת הפתקים. את הפתק הראשון עם המשימה של גריפינדור החבאתי בתוך הינשוף ובאחרים את שאר המשימות (שימו לב להסברים).

המשימות: מצורף קובץ פתוח לעריכה של כל המשימות, ליד כל משימה צורף ברקוד שכלל ברכה מצולמת מאחד מבני המשפחה או מחברים. ועכשיו להסברים:

גריפינדור- משימת האומץ: היה עליו להוכיח שיש לו אומץ לטעום מסוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים, לפחות סוכריה אחת מכל טעם. קניתי סוכריות ג'לי בינס רגילות והכנסתי לקופסה של ברטי בוטס שמצאתי באתר הזה, לכם נשאר להדפיס את התמונה, לגזור ולהדביק, שימו לב שצריך לחתוך את החלונות ולהדביק שם שקף. בין הסוכריות הסתתרה המשימה הבאה.

רייבנקלו- משימת החוכמה: המשימה כללה חידה שעליו לפתור, פתרון החידה היה: מפת הקונדסאים. את המפה הכנתי לפי ההוראות מהאתר הזה והחבאתי אותה בתוך הספר השלישי של הארי פוטר, בתוך המפה הסתתר הפתק למשימה הבאה. גם את המפה הדפסתי על נייר מים (מחוספס) אבל אפשר פשוט להדפיס על שמינית בריסטול, כאן לא מומלץ אלא חובה להדפיס משני הצדדים, כדי לשמור על גב המפה בצבע תואם.

הפלפאף- משימת טוב הלב: הפעם היה עליו למצוא את מטבעות זהב הגובלינים (שהוחבאו בתוך המזוודה מהסט הקטן מלמעלה) ולחלוק בטוב ליבו עם אחיו הקטנים את הזהב. כדי לשדרג את החוויה הדבקתי על כל מטבע שוקולד תמונה של אוניה או גוז (ניתן להדפיס על דף רגיל או מדבקה ולגזור או לחורר בפאנץ).

סליתרין- משימת השאפתנות: האמת זה היה הבית שהכי היה קשה למצוא משימה שתתאים לו, כי בנינו..מי אוהב את סליתרין? אבל עמדנו באתר והתמקדנו בשאפתנות. היה עליו לכתוב 5 פרוייקטים שהוא רוצה לעשות כדי לקדם עצמו בתחומים שהוא אוהב ולהכניס את הפתק לתוך קופסת המתנה הקטנה של הארי (שוב מהסט מלמעלה) ושם בתוך הקופסה כבר חיכו לו כרטיסי הרכבת.

כרטיסי הרכבת- שוברי יום הולדת: היות והילד כבר בוגר, כל עניין המתנות גם ככה נהיה מורכב יותר, ובזמן הסגר גם מה שהזמנו עוד לא הגיע. לכן החלטתי לאלתר מתנה שתתאים לתקופה. 4 שוברים לניצול חד פעמי המעוצבים כמו כרטיסי רכבת להוגוורטס. אני בחרתי מה שמתאים לבן שלי- מצרפת לכם את הקובץ לעריכה- אתם מוזמנים להתפרע.

רגע לפני שאתם רצים להדפיס ולגזור- שימו לב כי השתמשתי בפונט שנקרא מכבי (Makabi YG), אם אין לכם אותו מותקן במחשב לא תוכלו לראות את הכתב והוא ישתבש. זה הזמן לקרוא כאן איך מהיכן ואיך ניתן להוריד אותו.

עשיתם גם?? ממש אשמח לשמוע איך יצא ואיך הילד\ה הגיבו להפתעה!

בהצלחה, מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.