מסכמים את חופשת הפסח- בשברים!

חופשת הפסח הסתיימה- מי היה מאמין?!

שבועיים שלא ראיתי את התלמידים וכ"כ הרבה קרה בתקופה הזו…לי ולהם.
בשנה רגילה כמחנכת הייתי פותחת את השיעור הראשון אחרי החופשה בשיתופים של החוויות ומה עשינו , גם כי זה מעניין אבל בעיקר כי התלמידים זקוקים לזה, לשתף- לדעת שמתעניינים בהם, שומעים אותם, רואים אותם וכך לאט לאט הם פנויים לחזור לשגרה.

אבל אני כבר לא מחנכת ומחר בבוקר אני אמורה להיכנס לכיתה וללמד מתמטיקה ושברים? כבר שבוע שאני שוברת על זה את הראש ומתלבטת מה אני אמורה לעשות. פייר אף פעם לא חשבתי מה עושות המקצועיות ואולי יש להן סודות שאני לא חשופה אליהן.אבל כיוון שעוד קשה לי להיפרד מחלקי החינוך שבי, החלטתי פשוט לשלב בין שיתוף חוויות ושיעור מתמטיקה ונראה לי שיצא בכל לא רע.

אז מה אני מתכננת לעשות מחר בבוקר?

שיעור חוויות מהחופשה שמחייב אותם קצת להיזכר בשברים.
כל תלמיד מקבל דף בו הוא מתבקש לסמן מה עשה בחופשת הפסח ולאחר מכן עליו לחלק את המעגל המופיע בדף לפי מספר החוויות שסימן.

בכל חלק הוא מוזמן לכתוב, לפרט לשתף וכמובן להוסיף צבעים וציורים. לאחר שהם ימלאו את הדף, הם יוכלו לשתף את כלל הכיתה בחוויות שכתבו. ואני אנצל את ההזדמנות לשאול את כל השאלות הקשורות לשיעור מתמטיקה (= לכמה חלקים הם בחרו לחלק? איך קוראים לכל חלק? אם החלקים שווים? וכל שאלה אחרת שנראית לכם מתאימה….

רוצים גם את הקובץ? הוא נמצא ממש כאן

לא הספקתם להשתמש בשיעור הזה מיד אחרי החופשה? לדעתי הוא עדיין טוב גם יום- יומיים אחרי.

השתמשתם? אשמח שתשפו איך הלך.

בהצלחה, מירב.

היה לכן שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכן מעניין? מוזמנות לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצות להישאר מעודכנות ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

מצילים את המתכון! משחק סיכום לנושא שברים במילים ובמספרים

"המורה, זו פעם ראשונה שהרגשתי טוב עם עצמי"

תכננתי לפתוח את הפוסט הזה בהסבר ארוך ומפורט על כמה אני אוהבת לשלב משחקים בכיתה וכמה מהשיעור הראשון בו לימדתי שברים כבר דמיינתי בראש איך נסכם אותו עם משחק. אבל אז העברתי את המשחק בכיתה ואחת התלמידות ניגשה אליי בסיומו ואמרה לי את המשפט הזה. אחר כך כל הסבר נוסף ל-למה כדאי לשלב משחקים בכיתה פשוט היה נראה לי מיותר.

התלמידה שאמרה לי את המשפט הזה היא תלמידת שילוב, מאוד מתקשה במתמטיקה ולפני כן מעולם לא גילתה עניין בשיעורים שלי (גם כשהיו בהם משחקים שונים). מה זה לא גילתה עניין? כמו שזה נשמע, היא אמרה לי מפורשות שהיא לא צריכה עזרה במתמטיקה כי כבר אין איך לעזור לה וזה לא חשוב לה. היא בחרה לבלות את השעות הללו ביצירה, פטפוטים או נמנום קל על השולחן. ואני חוץ מתסכול עמוק לא מצאתי עדיין את הדרך אליה.

ואז יצאנו למשחק סיכום בנושא שברים. אז נכון שלאורך המשחק עקבתי אחרי הקבוצה שלה ומדי פעם נתתי הכוונה ואולי גיליתי תשובה או שתיים, אבל העובדה שהיא סיימה בתחושה טובה הייתה שווה את הכל!

אז מה זה המשחק המדובר? משחק המסכם את נושא שברים במילים ומספרים (פרק א בחוברת שבילים 10) ובנוי בסגנון "חפש את המטמון", כי אם הספקתם כבר להכיר אותי אני ממש אוהבת אותו (ואתם מוזמנים למצוא משחקים קודמים שהכנתי ומתאימים לסיום נושא המיתולוגיה היוונית וחג הפורים). המשחק כולל 6 תחנות שבכל אחת מהן התלמידים מתבקשים לפתור חידה הנוגעת בנושא השברים: מיון שברים שווים, התאמת ייצוג מספרי לייצוג גרפי ומילים, מציאת שמות שברים, מציאת גזרות ועוד.

זה המקום לשתף שההכנה של המשחק לקחה שבועות רבים, אינספור שינויים (שלכתחילה תוכנן להיות בחנוכה ולעסוק במתכון לסופגניות), וציפייה מורטת עצבים שסופסוף יהיו מספיק תלמידים בכיתה כדי שנוכל לשחק (כי כולם היו מבודדים תקופה ממש ארוכה) אבל בסוף זה הצליח! המשחק יצא לדרך!

אז איך היה? בקצרה- מגניב. הם נהנו, אני נהניתי ועל הדרך כל אלו שלא טרחו ללמוד במחצית קיבלו שיעור מזורז ביסודות החשובים בשברים.

רוצות גם? מוזמנות להוריד את קובץ המשחק המלא ממש כאן.
אבל רגע לפני שאתן רצות להוריד את קובץ המשחק- הערות חשובות למשחק:
– הקפידו עם התלמידים על כך שיקראו את ההוראות לתחנה לפני שיענו אחרת הם מתקשים להבין איך פותרים אותה.
– תחנה מספר 3 התגלתה כמורכבת לתלמידים, לכן ממליצה למקם אותה במקום שיהיה קרוב אליכם ותוכלו בקלות להכווין את הקבוצות מה עושים בה (ואולי גם קצת לגלות).
– אני בחרתי לדרבן את התלמידים בכך שזו תחרות בין הקבוצות אבל בסוף חילקתי לכולם פרס זהה כדי שלא יתבאסו. החלטה שלכם איך לנהל את הזכיה במשחק.
– אל תניחו שהקבוצות עם התלמידים החזקים הן אלו שיסיימו ראשונות, אתם תופתעו גם מאלו שלאורך השנה חשבתם שהם חלשים.

רוצות להכניס משחקים אחרים לשיעור מתמטיקה? היכנסו לפוסט הבא

יש לכן רעיונות למשחקים נוספים?? אשמח שתשתפו!!

בהצלחה,
שלכן, מירב.

היה לכן שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכן מעניין? מוזמנות לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצות להישאר מעודכנות ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

להתראות 2021!

בשנים האחרונות התחלתי לנצל את ההזדמנות של חגיגות השנה החדשה ללמידה וסיכום ביניים בכיתה. בשנים בהן הייתי מחנכת גם הייתי עורכת חגיגת נובי גוד בכיתה, ואם עוד לא קראתן על כך מוזמנות לעבור לפוסט הבא, ויותר מכך- מוזמנות לנסות אצלכן בכיתה.

השנה אני מורה למתמטיקה, וניסיתי לחשוב איך אני יכולה לנצל את ההזדמנות הזו לשיעור קצת אחר שמביא הפוגה, אבל שעדיין יישאר בתחום המספרים והלמידה. בכלל זה אתגר לא פשוט שאני מתמודדת איתו השנה- לשלב את מה שקורה בלוח השנה ובשגרה בשיעורי מתמטיקה.

אז החלטתי להקדיש שיעור לסיכום השנה האזרחית- אבל במספרים!!! פותחים את השיעור במצגת עם כמה נתונים מסכמים מהשנה שחלפה, בעולם, בישראל, בבית הספר ובכיתה. ואז נותנים לכל תלמיד את ההזדמנות לסכם לעצמו את השנה.

חדי העין יבחינו שהשיעור פחות מתמטי ויותר חברתי, אבל מבחינתי זה תפקידי כמורה מקצועית. להראות להם שהמקצועות והלמידה משתלבים עם מה שקורה בחיים וגם אני עדיין ממש מתקשה להיפרד לחלוטין מתפקידי כמחנכת ואלו הנקודות הקטנות שלי שבהן אני מוצאת את ההזדמנות לקצת יותר קשר אישי ועניין בחיי התלמידים.

רוצות גם? בשמחה!

מצרפת לכן את הקישור לדף העבודה ולמצגת (הורידו והתאימו אותה לנתונים בבית ספרכם ובכיתה)

פתחתן את המצגת והיא נראית שונה ממה שראיתן בדוגמא? כנראה שאין לכן את הגופנים בהן השתמשתי, מוזמנות לקרוא בפוסט הבא איך להוריד ולהתקין פונטים חדשים.

רוצות בכלל להכין מצגת משלכן? כנסו לפוסט הבא וקראו היכן ניתן למצוא אותן, באחד האתרים גם מצאתי מצגת מיוחדת שמתאימה בדיוק לנובי גוד!

לדעתי, אפשר להשתמש בשיעור הזה לפחות עד אמצע השבוע הבא.

תהנו,
שלכן, מירב.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

המורה אני שונא אותך.

"המורה אני שונא אותך", "אני שונא גיאומטריה", "הלוואי שתהיי חולה", "הלוואי שלא תבואי מחר", "שונא את השיעורים שלך", "איזה באסה שבאת", "קיוויתי שהשיעור יתבטל".

השבוע שוב שמעתי תלמיד המכריז בפניי שהוא שונא אותי. לא יודעת לכמה מכן זה קרה, אבל לי זה קרה ולא בפעם הראשונה. אולי זה בגלל שאני עובדת עם תלמידי יסודי ואין להם פילטרים או מחסומים לאימפולסיביות שלהם. אבל מדי פעם בפעם זה עולה. תלמיד שכועס כי התקשרת להורים, או הכרחת אותו לשבת ולהקשיב, אחר זה בגלל שהערת לו או סתם ביקשת שלא ישוחח עם חברים ויש את אלו שממש לא צריכים סיבה, הם פשוט שולפים את המשפט הזה בלי שום התראה: "שונא אותך".

באופן אישי לא שמעתי כמעט מורות שמדברות על זה, שמשתפות. כולן תמיד מעלות תמונות של כרטיסי ברכה ומכתבי אהבה מתלמידים, לא מדברים על זה שלא כולם אוהבים אותך ועד כמה זה פוגע לשמוע את זה, כולם יודעים שזה קיים אבל זה טאבו של מורים.

בשנים הראשונות שלי הייתי בהלם, ממש נפגעתי, ברמה האישית. אני מגיעה יום יום, משקיעה, מתזזת, שוברת את הראש איך לעזור לו והוא בתגובה שונא אותי? ועוד טורח להגיד זאת בקול רם מול כל הכיתה. בפעם הראשונה ששמעתי את זה אני אפילו חושבת שבכיתי. זה היה כל כך צורם, כל כך כפוי טובה, כל כך כואב. אחרי אירוע כזה היו לוקחים לי כמה ימים עד שהייתי מצליחה להתייחס לאותו התלמיד שוב עם החמלה והרגישות לה הוא זקוק, פשוט כי הייתי צריכה להחלים מהפגיעה.

ואז קיבלתי את אחת ההתמודדויות הקשות ביותר, לפני חמש שנים כשעוד הייתי מחנכת היה לי תלמיד שבאופן תמידי, כל יום במשך שנה שלמה טרח לומר לי כמה הוא שונא אותי. לא אלאה אתכם בתיאורים והפירוטים של האיחולים שקיבלתי על מחלות ומוות בלתי צפוי, על השמחה שהתעוררה לו למשמע העובדה שאני חולה או לא מגיעה. אבל דווקא בגלל שזה היה קבוע ועיקבי והגיע מתלמיד שידעתי שיש שם המון קושי ריגשי זה עזר לי לגשת לכל הסיפור בצורה אחרת. לא לתת לזה להיכנס ללב ולפגוע אלא להבין שמישהו כאן זועק לעזרה וזו הדרך שלו לפרוק תסכול, אכזבה וקושי.

אז מה עשיתי? בתגובה בכל פעם שהוא היה מסנן משפט פוגעני שכזה אני הייתי עונה לו: אבל אני אוהבת אותך, ובתוך תוכך אני גם יודעת שאתה אוהב אותי. ככה, יום יום שנה שלמה. האם בסוף השנה זה עזר לי והוא עידכן את הסטטוס משונא לאוהב? לא בדיוק. אבל הי, הוא כבר לא היה נרתע כשהייתי מחבקת אותו, וזה המקסימום שיכולתי לדרוש ממנו, אבל זה כי הקושי טמון אצלו. מצד שני לי זה עזר תמיד לקחת את ההצהרות הללו בפרופורציות ולזכור שמאחוריהן עומדים ילדים. רגישים, פגועים, עצובים, מתקשים, שכשהם מרגישים שהם נדחקים לפינה שקשה להם לצאת ממנה הם מנסים להגן על עצמם ולפגוע במי שמסביב ואם אני לא אבהל ואברח זה ירגיע אותם.

ומאז אני משתדלת לזכור זאת ולפעול בהתאם, אז מה עשיתי השבוע עם התלמיד שהצהיר שהוא שונא אותי? עצרתי, נשמתי ועניתי לו: אז מזל שאני אוהבת אותך, ולמה אתה שונא? כי אכפת לי? כי לא מוותרת עליך? כי חשוב לי שתצליח? כי אני יודעת שאתה מסוגל יותר? הוא עצר, הוציא את הציוד ומלמל "אבל קשה לי. הוא לא שונא אותי אלא את הצורך להתמודד עם הקושי שיש לו בלמידה, הקושי שמבחינתו אני זו שמציבה מולו. מכאן כבר היה לי איך להתקדם איתו כי להתמודד עם קושי זה התפקיד שלנו.

שלא תחשבו שיש כאן נוסחת קסם, לא תמיד זה מוביל לאיזו תובנה עמוקה ופריצת דרך בלמידה או ביחסים, רוב הפעמים התלמידים זורקים זאת ברגע של כעס ותסכול ובכלל לא נשארים כדי לשמוע תגובה. אבל אני אף פעם לא מבליגה על הערה כזו בדממה, כדי שידעו שאני שומעת ושמה לב. אז כשתלמיד זורק לי בשיעור "אני שונא גיאומטריה" אני פשוט עונה לו: "אבל גיאומטריה אוהבת אותך" וזה בד"כ מעלה מבט המום על פניהם שעוזר להם לאסוף עצמם ללמידה.

בכלל, בכיתה ובחיים כמה שיותר תשתמשו במילה אהבה, אנשים סביבנו צריכים לשמוע את זה.

גם לכן קרו דברים דומים? יש לכן רעיונות איך להתמודד איתם?

אשמח לשמוע, שתפו אותי.

שלכן, מירב.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

שברים רבותי, שברים.

התחלנו ללמוד השנה שברים. אתם יודעים- מתמטיקה, כיתה ד' וזה….

מעולם לא הקדשתי כל כך הרבה מחשבה לשברים, לא כשהייתי מורה בשנים קודמות (הייתי מורה לשפה, היסטוריה ותנ"ך- מה לי ולשברים??) ובוודאי לא כשהייתי תלמידה. זה משהו שפשוט תמיד היה שם. לא ממש ברור, לא ממש נעים, אבל נחוץ- האמנם? אבל את השאלה הזו נשאיר לפוסט אחר.

אם אין לכם זיכרון מיוחד מלמידת נושא השברים זה כנראה בגלל שהדחקתם אותו- רוב התלמידים מבועתים ממנו והמחשבה שהוא הולך ללוות אותם עד כיתה ו' לא ממש עוזרת. הם מסתבכים עם החלוקה, ואיזה מספר מופיע למעלה ומי למטה, ומונה ומכנה, שלישים, שישיות, שלם או יחידה וכמה פיצות לעזאזל המורה צריכה? בקיצור נהיה שישו ושימחו בכיתה.

אז מה עושים עם זה? משחקים את זה!

הדרך היחידה שיכולתי לחשוב עליה שבעזרתה אנגיש לתלמידים את הנושא בכיף ובתרגול שיטמיע את הנושא היא משחק. איזה? האמת לא משנה, העיקר אחד שהם יהנו להעביר בו את השעה ועל הדרך ילמדו, כל רעיון יתקבל בברכה.

אבל הנה כמה רעיונות שאני ניסיתי, (והכי חשוב גם קבצים): וזה הזמן להודות לנווית המהממת שאיפשרה לי להשתמש בבסיס העיצוב שלה לכל סוגי הקלפים שתראו כאן.

משחק רביעיות- שברים במילים: משחק הרביעיות הטוב והמוכר, ואם התלמידים עוד לא יודעים איך לשחק בו, זו הזדמנות נהדרת ללמד אותם. מראש ממליצה להכין כמה סטים של המשחק כי הוא מוגבל ל-4 משתתפים וגם זה לא תמיד קורה.

מעוניינים במשחק רביעיות להדפסה? לחצו כאן

משחק זיכרון משולש- שבר מעורב: משחק זיכרון שמקבל טוויסט קטן, במקום להרים 2 קלפים, מרימים 3! אחד מייצג שבר במספרים, השני בציור והשלישי במילים. לא תאמינו אבל זה ממש קשה!! גם כאן ממליצה על לפחות 2 סטים לכיתה, אפילו יותר.

מעוניינים במשחק זיכרון להדפסה? לחצו כאן

משחק שאלות מקוון- quizziz: משחק מקוון המזכיר את קהוט, שאלות רב ברירה. היתרון המרכזי שאין כאן לחץ של זמן. לאחר שהמשחק מתחיל כל שחקן מתקדם בקצב אישי ואינו מפריע לאחר. על הלוח המרכזי מופיעה טבלת התקדמות של הכיתה, ניתן לראות מי הצליח ובכמה שאלות וכמה ניקוד הוא קיבל. הילדים עפו על זה וביקשו שוב ושוב לנסות כדי לשפר את התוצאה.

מעוניינים במשחק quizizz על שברים שלישים ושישיות? לחצו כאן

רוצים לדעת איך להכין לבד חידון ב-quizzes? צפו בסרטון הדרכה (לצערי לא מצאתי בעברית)

ומה קורה עם התלמידים שפחות אוהבים לשחק? נשמע מוזר, לא? אז תתפלאו יש גם כאלו. בין אם זה מקושי חברתי ובין אם זה מאדיקות לימודית שחוששת שאם לא עובדים משמע לא לומדים, תמיד כדאי למצוא פתרון עבור אילו שזקוקים לתרגול "רגיל". אז נכון שתמיד אפשר להפנות אותם לעשות עמודים בספר, אבל רציתי לתת גם להם תרגול קצת שונה:

כרטיסיות מהו השבר?/ מציירים את השבר: מגוון כרטיסיות הכוללות את שם השבר או ציור של שבר, התלמיד מתבקש לזהות ולכתוב במחברת את השבר שזיהה או לחילופין לצייר את השבר שכתוב בכרטיסיה. הכרטיסיות מסודרות ברמת קושי עולה בין הכרטיסיות, אך גם בתוך סדר השאלות הפנימי של כל כרטיסיה. כך שהשאלה הראשונה היא הקלה ביותר ולאחר מכן הקושי עולה.

מעוניינים בכרטיסיות להדפסה? לחצו כאן

יש לכם עוד רעיונות למשחקי שברים מגניבים?? שתפו!! אנחנו רק בתחילת שנה בטח נצטרך עוד מלא משחקים.

יאללה, הולכת להדפיס עוד משחק.

שלכם, מירב.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

לא זכרתי כמה מתיש זה להיות מורה

השנה חזרתי ללמד.

ובאמת שלא זכרתי שזה כל כך מתיש להיות מורה, כמה מתיש? לקח לי כמעט חודש לכתוב את הפוסט הזה מאז שהתחלתי ללמד….ככה מתיש.

אז מה כבר כל כך מתיש בהוראה? ולמה רק השנה נזכרתי בזה? אז בואו נתחיל מהעובדה הבסיסית והפשוטה שאחרי שנה הפסקה (שבתון) שהוציאה אותי מהמרתון התמידי, חזרתי לתוך האינטנסיביות של בית הספר ואז שמתי לב כמה קשה ומתישה העבודה.

הסקפטיים שביניכם (שהם גם כנראה אלו מכם שאינם מורים) יגידו- אבל כל עבודה היא מתישה, על מה את מתלוננת? אז נכון, יש עוד מלא עבודות מתישות. אבל בהוראה יש משהו מתיש נפשית, ובעקבות הנפש גם הגוף נוטה להתמוטט. (ובטח יש עוד עבודות כאלו, אבל הי…בבלוג הזה בהוראה עסקינן)

אז מה כל כך מתיש בהוראה?

בואו נתחיל משיעור סטנדרטי בכיתה: הקושי להשיג שקט, למשוך את תשומת הלב, לוודא שכולם יושבים ואף אחד לא רץ אחרי השני עם מטאטא. לשמור על איזון בכיתה בין התלמידים החזקים לאילו המתקשים ובין לבין למנוע מהם לקלל ולהרביץ או סתם לריב על הוילון, המזגן והחלון. הניסיון תמיד לשים לב לכולם בכל עת, לתת מקום בשיעור והזדמנות לענות ולהתבלט. לעבור ביניהם בזמן העבודה בכיתה, לבדוק תשובות, לעודד במילים טובות או סתם להקדיש כמה דקות שיחה לתלמיד שנראה אבוד. ואז לגלות שאחד מהם ברח החוצה כי הוא עדיין כועס על משהו שקרה במגרש בהפסקה. ושאני לא אתחיל לפרט על כל הטרנדים השנתיים שצצים כמו פטריות ומחרפנים אותי ואת הכיתה, פינגרבורד, ספינרים ומי יודע למה לעזאזל אתגר הבקבוק המתהפך חזר!! ובעקבותיו גם אתגר זריקת קלמרים. ואחרי כל זה לסיים שיעור ולהבין שבכלל לא הספקת ללמד את מה שתיכננת. אז בנוסף לתשישות את גם יוצאת מאוכזבת.

ואם זה לא מספיק, אז בל נשכח שהעבודה ממשיכה איתנו הביתה, כי שעתיים שעות שהיה בשבוע ממש לא מספיקות כדי להכין חומרי למידה, מצגות, משחקים, מבחנים, משימות הערכה וטלפונים להורים.

אז יכול להיות שזה רק אצלי, אולי רק עבורי השנה הזו קצת יותר מורכבת. גם כי אני לא מחנכת וזה משמעותי בקשר וביכולת השגת המשמעת והלמידה בכיתה. וגם כי אני מלמדת לראשונה מקצוע בשכבת גיל שמעולם לא לימדתי (שלום כיתה ד) שזה אומר המון שעות עבודה בבית להכין חומרים חדשים. וכל זה בבית ספר חדש שאני רק לומדת להכיר בו את התלמידים, המורים וההתנהלות הארגונית.

ואולי כולן מרגישות כך.

כך או כך, היה לי חשוב לשתף, שאם לרגע שכחתם- להיות מורה זה מאתגר, מספק ובהחלט לרגע לא משמעם, אבל גם מתיש לעיתים, אפילו מאוד. אבל אני עוד כאן, מחכה לראות מה יהיה לנו השנה…

מבטיחה לעדכן.

מירב

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

להתראות חינוך, שלום למקצועי!

השנה לא אהיה מחנכת.

אני יודעת שזה אולי נשמע פשוט, לא מרגש, אולי לחלקכם אפילו לא ברור, אבל עבורי זה צעד מאוד גדול ומשמעותי. השנה לא אחנך כיתה, אחרי 6 שנים, 3 כיתות ובערך 100 ילדים שליוויתי לאורך הדרך. השנה אני הופכת להיות מורה מקצועית.

זה היה מבחירה, לגמרי! ובכל זאת לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה. חלק מאוד גדול מהזהות שלי כמורה הוא מחנכת. אם יש משהו שאהבתי בעבודת ההוראה זה להיות מחנכת (טוב, לא כל הזמן כן?) אבל הקשר עם התלמידים הוא ברמה אחרת, הקרבה, הדאגה, האכפתיות, האמון והביטחון שהם נותנים בך, הם אחרים. הם ממלאים, הם אלו שמחזקים אותי כמורה ונותנים לי כוח להמשיך, אלו החלקים בעבודתי כמורה שידעתי שאני עושה טוב. יותר מללמד שפה, תנ"ך או תרבות, להיות מחנכת- זה מי שהייתי.

אבל השנה לראשונה אני "עוברת צד" להיות מורה מקצועית. ולא סתם, למתמטיקה! כן, כן מי היה מאמין שבסוף אני אמצא את עצמי מורה למתמטיקה!! ולאלו שפחות מכירים אותי חשוב שתדעו שאם יש מקצוע שלא אהבתי בתיכון- זה היה מתמטיקה. היה לי מורה מפחיד (בלשון המעטה) וזה הספיק לי כדי שאברח ל-4 יחידות ואשאר עם טעם רע לגבי המקצוע.

אז חינוך אין, מתמטיקה יש! ומה עכשיו? עכשיו אני הולכת להבין איך עושים את זה- איך משלבים את עבודת החינוך שכל כך אהבתי גם בתור מקצועית. ובעיקר איך גורמים לתלמידים לאהוב את המקצוע שרבים מהם חוששים מפניו.

אז כדי שתהיה התחלה נעימה וצבעונית, הכנתי פעילות פתיחה- מצגת הכרות "אני במספרים", נכון זה לא מקורי וזו בערך הפעילות הכי שחוקה בתחום. אבל הי, העיצוב חדש לגמרי!! ובעיני מתאים מאוד למורה שלא מכירה את הכיתה ולא רוצה להתחיל בפעילויות שעלולות לצאת משליטה.

חדי העין יבחינו שלקחתי את הפעילות שבעבר המלצתי להכרות וגיבוש כיתה "אני ב-10 תמונות", ושידרגתי אותה לתחום המספרים. אז מה בפעילות? מציגים בפני הכיתה את השקף הראשון המלא במספרים המייצגים משמעות שונה עבורי ונותנים להם לנסות לנחש. אחר כך חושפים את המצגת עם התשובות, זה כולל הנפשות כך שבכל פעם רק המספר מופיע, אחריו התמונה שמספקת רמז ולסיום התשובה.

מצרפת לכם קישור למצגת למי שמעוניין לערוך, רק אל תשכחו להחליף את הדמות של הביטמוג'י ושימו לב שהפונט עלול להשתנות אם אין לכם את הפונט שנקרא 'אברהם'.

עדיין לא יודעים איך להתקין פונטים? מוזמנים לקרוא על כך בפוסט הבא.

דף העבודה לתלמידים

מצרפת לכם גם קישור לדף עבודה שהתלמידים ממלאים על עצמם, שימו לב שבדף יש שני עיצובים, האחד מתאים לבנים והשני לבנות. אחרי שימלאו אבקש מהם למצוא בכיתה תלמידים עם תשובות זהות לשלהם ולשתף את כולם.

בהצלחה!

שלכם, מירב

מהיום מורה למתמטיקה.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

יוצאת מהשבתון, חוזרת למרתון.

לא מאמינה אבל זה נגמר. בעוד יומיים אכנס שוב לכיתה לאחר שנה של הפסקה.

תמיד חשבתי שאת שנת השבתון אבלה ברוגע ונעימים, אלמד כל מיני קורסים כיפיים, אטייל בעולם (לא בזמן החופשות של הילדים) ואעביר את זמני בתהיה והתבוננות פנימית לאן פני מועדות והאם אני עדיין מוצאת את עצמי בעולם החינוך. אה כן, וגם אנצל את ההזדמנות סופסוף לסיים לסדר את הבית (גם שלי וגם של חמותי).

אבל תכנונים לחוד, ומציאות לחוד, כמה לחוד? אם התכנונים הם עמוד בספר, אז המציאות שלי נמצאת בספר אחר לגמרי, אולי אפילו בספריה אחרת.

אז מה היה לי בשנה הזו? פוסט אחד לא יספיק להכיל את מה שעבר עליי ומי ששם לב כבר חצי שנה שלא כתבתי כלום….כי כל כך הרבה דברים קרו ומנעו ממני להתמיד בכתיבה והייתי אומרת שגם קצת פגעו ביצירתיות ובחדוות הכתיבה. אבל כדי לא להשאיר אתכם במתח, אנסה בכל זאת לתת לכם סיכום בראשי פרקים.

השנה שהייתה בקצרה:

יצאתי לשבתון, נכנסנו לבידוד, למדתי עיצוב מוצרים, נכנסנו לבידוד, עשיתי מנוי לנטפליקס, התמכרתי לנטפליקס, סיימתי לעצב אלבומים משפחתיים שחיכו 5 שנים, נכנסנו לבידוד, עליתי 3 קילו, התחלתי לעבוד בהדרכה במשרד החינוך, נכנסנו לבידוד, הבן שלי עבר ניתוח אפנדציט, ביטלתי נופש בפעם הראשונה, נכנסנו לסגר, ביטלתי נופש בפעם השניה, נכנסנו לבידוד, לימדתי בבית את הילדים למרות שקיוויתי להתנתק מהוראה השנה, התגליתי כחיובית לקורונה (אחרי 2 חיסונים!!), נכנסנו לבידוד, ביטלתי נופש בפעם השלישית, ירדתי 4 קילו, יצאתי לטיול קרוואנים, למדתי עיצוב בפוטושופ, החלפתי בית ספר, דוד שלי נפטר, הבן שלי התגלה חיובי לקורונה, ביטלתי נופש בפעם הרביעית, נכנסנו לבידוד, התמכרתי לסדרות קוריאניות בנטפליקס ואת כל החופש הגדול ביליתי עם 3 ילדים שסירבו ללכת לקייטנות.

ובכל זאת אני יוצאת עם שתי תובנות מרכזיות מהשנה הזו.

  1. זו השנה הטובה ביותר שיכלה להיות לי בהתחשב בנסיבות הקיימות.
  2. אני אוהבת לעבוד בעולם החינוך, ועכשיו בשמחה אני חוזרת אליו.

אז איך חוזרים אחרי שבתון לכיתה? ועוד משנה שלא הייתי אומרת שנחתי בה…אז בעיקר עם הרבה חששות, אבל המון המון התרגשות וציפייה. מרגישה מעיין דגדוג בקצות האצבעות שמחכות כבר להכין שיעורים ולפגוש תלמידים, הרעיונות כבר רצים בראש ומתחילת השבוע הפרפרים חוגגים אצלי בבטן, קצת כמו בשנה הראשונה. כמו לפני ריצת מרתון, מנסה להכין עצמי עד כמה שניתן, אבל מי שמכיר את עבודת ההוראה מקרוב יודע שלא באמת אפשר להתכונן לבאות, ובטח שלא בשנה עמומה שכזו.

אבל חזרתי! והשנה אני אפילו יותר מתרגשת מתמיד לשתף אתכם בשנה שתבוא….

אבל נשאיר אתכם קצת במתח.

שלכם, מירב.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

הכובע שנעלם: חידת בריחה לפורים- לבית ולכיתה

לפני שבוע כשחזרו התלמידים לספסל הלימודים בערים ירוקות, השלושה שלי מצאו עצמם תקועים עדיין בבית- עיר אדומה.

תחושת האכזבה העמיקה אף יותר כשהם הבינו שחג הפורים מתקרב ובא והם הולכים לפספס את כל ההפעלות והחגיגות שבדרך כלל מתקיימות בבתי הספר בימים שקודמים לחג. אז כדי לא לפספס את האנרגיות וההתלהבות שנכנסים לכיתה מראש חודש אדר החלטנו לעשות חגיגות בבית.

שמנו שירים, צבענו את הפנים והקפדנו על מילוי כל המשימות הקשורות לפורים, וכדי להוסיף לאווירה החלטתי להכין להם חידת בריחה קטנטנה באווירת פורים.

נרשמה התלהבות רבה והחלטנו גם לצרף את החידה במתנה לכל משלוח מנות. סתם שיהיה קצת מגניב.

רוצים גם לשתף את המשפחה או התלמידים? מה הבעיה? מצרפת לכם קבצים והסברים!

החידה מיועדת למשחק בבית, ומותאמת לכיתות ג'-ו', אבל עם עזרת ההורים אפשר גם לשחק בגילים צעירים יותר. כדי להעצים את החוויה יש להחביא יחד עם פתק הסיום איזו הפתעה קטנה במקרר (כי זוהי התשובה של החידה).

קובץ חידה לפורים- גרסת הבית, דף הנחיות להפעלת החידה

רוצים להפעיל את התלמידים בכיתה? אין בעיה- תנו לכל זוג או קבוצת תלמידים את החידה. צרפו תמונה של בית ולכל חדר בבית תנו שם של מקום בבית הספר או בכיתה. כאשר הם יגלו שפתרון החידה הוא המקרר, הם ירוצו למקום בבית הספר ששמו מופיע על המקרר / המטבח שבתמונה. רק דאגו להחביא להם שם איזו הפתעה.

רוצים להפעיל מרחוק? או לצרף כהפעלה למשלוח מנות? מצרפת לכם גרסה מותאמת לשליחה מרחוק, בה סורקים ברקוד ומקלידים בו את התשובה, אמנם אין הפתעה, אבל גם פתרון החידות עצמן הוא זמן חוויתי מהנה.

קובץ חידה לפורים- גרסה מרחוק

ניסיתם? ממש אשמח לשמוע איך הגיבו התלמידים או בני המשפחה!

ואם דאגתם, אז השבוע גם אצלנו התחדשו הלימודים, כתום זה הירוק החדש.

שלכם,מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

3 סיבות (קצת אחרות) לחזור ללמד בכיתה

בין אם אתן חוזרות בקרוב ללמד בכיתה, או שלא…זה הזמן להיזכר ביתרונות הקטנים (אך משמעותיים) שהוראה מהכיתה יכולה לספק. אז לטובת מי מכן שחוזרת ללמד מהכיתה, הנה 3 יתרונות בחזרה לכיתה שבטח לא חשבתן עליהם.


לאחרונה יוצא לי הרבה לחשוב על ההוראה, על הקושי, האתגר, ההתמודדות, החסרונות וגם על היתרונות. אני נהנית מהשבתון! מהרוגע, השקט (היחסי, עדיין יש לי 3 קטנים משלי שחוגגים איתי בסגר), האפשרויות לנסות דברים חדשים. אבל דווקא בגלל שאני לא מלמדת השנה, אני מתחילה לראות דברים שבשגרת ההוראה לא שמתי לב אליהם.

אולי תופתעו אבל מצאתי כמה יתרונות שלרוב לא שמים לב אליהם, אין כאן תובנות גדולות על חינוך או שינוי העולם, אלא כמה תובנות קטנות שגיליתי לעצמי ומועילות לי, וכנראה לעוד כמה מורות אי שם…

אז קבלו- שלושה יתרונות בלהיות מורה (בכיתה)!

להיות מורה, מחליף אימון כושר יומי– כי הההליכה מכיתה לכיתה ולחדר מורים עובדת על שרירי הרגליים, כי הכתיבה על הלוח, במיוחד את התאריך שנמצא בחלק העליון, עובדת על שרירי הידיים וכי ההתכופפות בכל הפסקה לתא הקטן שלך בחדר מורים שנמצא בשורה התחתונה עובדת היטב על שרירי הבטן. בעבודה מהבית אני מוצאת עצמי דבוקה לכסא ובהרמת כוס קפה לכיור נתפס לי שריר כי הוא שכח איך לזוז.

להיות מורה, עושה רק טוב לדיאטה– כי למרות מה שכולם חושבים, אין לך זמן לאכול! שתי הפסקות קטנטנות ביום שחצי מהן את מבלה בשיחה עם תלמידים ואת החצי האחר בלעמוד בתור לשירותים וזה בהנחה שאת לא מורה תורנית, גוזלים ממך את האפשרות לזלול. אז נכון שלחדרי מורים יצא שם שכולם טוחנים שם ונכון שאם תביאו עוגיות או כל דבר אכיל (וגם לא אכיל) לחדר המורות הוא יעלם ברגע. אבל אם את שומרת כשרות בחדר מורות שלא מקפיד על כך, אז את רואה איך הן שומרות שלא להשאיר פירורים ואת שומרת על הגזרה של הבטן בפנים. בעבודה מהבית המקרר קורא לי בכל חצי שעה והעובדה שאני מבשלת לילדים כל שעתיים באה לידי ביטוי כרגע אצלי בירכיים.

להיות מורה, שומר על ארון הבגדים שלך מעודכן ואופנתי– מעודכן, כי את עובדת עם ילדים ובעל כורחך נחשפת לכל הטרנדים והאופנות. וזה חודר לארון הבגדים שלך כי כשאין בעבודה תלבושת אחידה ובכל יום לפחות 30 זוגות עיניים בוהים בך ומעירים/ מחמיאים על כל פריט לבוש, את מקפידה על הנראות. בעבודה מהבית השקעתי השנה במלאי פיג'מות חדש, ואם יש פגישת זום אני טורחת להחליף לחולצה נחמדה, את העצלות לשים אפילו מסקרה, אני מאשימה בתאורה של הזום.

לא חשבתי שאגיד את זה, אבל אני באמת מתגעגעת לעמוד בכיתה מול תלמידים. מי יתן ועד שתסתיים שנת השבתון נזכה לימים שפויים וכיתות מלאות תלמידים.

בהצלחה לכל המורות הגיבורות שמחר חוזרות ללמד בכיתה.

עליתן על עוד יתרון ללמד בכיתה שאף אחד לא שם לב אליו? שתפו!!

שלכן, מירב


היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה.

רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.