שיתופים מהסופ"ש- פותחים את השבוע ברגוע

יום ראשון בבוקר, עייפות, אני עם משקפי השמש כדי להסתיר את העובדה שהעיניים שלי עדיין חצי עצומות והמוח עייף, דיי בטוחה שלא כל התאים התעוררו וחלקם אפילו מנסים להתכחש לעובדה שתכף מתחיל שבוע חדש. יש משהו ביום ראשון בבוקר, כאילו בית הספר טרם התעורר והתחיל את השבוע, כאילו אני עדיין בתהליכי מתיחת הקפיץ, הכל עוד רגוע, ההתנהלות איטית יותר, לפחות בבוקר עד שיתחיל האקשן.

בשנה הראשונה שבה חינכתי, נכנסתי לכיתה בתחילת השבוע, באיטיות, מרימה בקושי ראש, הסתכלתי עליהם בעיניים חצי עייפות מהסופ"ש ותהיתי לעצמי- להתחיל ללמד? זה מרגיש לי כמו מתקפת טילים על תאי המוח, רגע! גם אני זקוקה להתאוששות ולהבנה כי התחיל שבוע חדש. בניסיון למצוא פתרון לפתיחת הבוקר הראשון בשבוע- שלא תכלול מיד הוצאת ציוד ולמידה פניתי למקבילתי לעזרה (חגית המדהימה שדרך אגב גם היא כותבת בלוג מעולה על ההוראה, מורה תורנית, סיימו פה וקפצו לקרוא- לא תתחרטו). היא בתגובה זרקה רעיון קליל ופשוט ואני די בטוחה שהיא לא ממש הבינה עד כמה הוא יהפוך להיות משמעותי, "תני להם לשתף מה הם עשו בסוף השבוע".

שיתופים? מסוף השבוע? נשמע פשוט כל כך ובעצם- למה לא?

וכך כדי להתחיל את השבוע ברגוע ולא ישר לתקוף את תאי המוח העייפים ובכדי לאפשר להם (ולי) זמן התאוששות והתאקלמות בכיתה, התחלתי לפתוח את השבוע בזמן שיתופים. בין רבע שעה לעשרים דקות בהן אני מאפשרת להם לספר מה הם עשו בסוף השבוע.

מה שלא צפיתי זה את ההתלהבות שנרשמה בעקבות המחווה הקטנה הזו, סה"כ רבע שעה שפותחת את השבוע שמוקדשת להם- בנושאים שלא קשורים ללמידה וכל הכיתה (כולל המורה) מקשיבים לסיפורים שלהם. ולא תאמינו כמה יש להם לשתף או עד כמה הם רוצים לשתף. בתחילה הם כל כך התהלבו שהרבע שעה הפכה לארבעים דקות כי כולם רצו לשתף, אך אט אט הם הבינו שתמיד יהיה להם מקום להשמיע את הסיפורים ושאם לא בשבוע הזה, אז בשבוע הבא. כשהחלק הטוב ביותר היה לראות תלמידים שבדרך כלל אינם לוקחים חלק בשיעור או נראים כביישנים ושקטים מעוניינים לשתף.

hut-1681485_1920.jpg

סופ"ש שאני חולמת שיצא לי פעם לשתף עליו

ניצלתי את הבמה הזו גם לעבוד איתם על תקציר- כלומר סיפור מתומצת המדגיש את עיקרי הדברים, כי לעיתים יש להם נטיה פשוט לשתף את לוח הזמנים שלהם, כולל הפסקות אוכל, הכנת שיעורי הבית וטיול עם הכלב. מה שעשוי להאריך את השיתוף הממוצע מחצי דקה לחמש. אבל מבחינת התוכן- הכל פתוח, משיתוף על טיול ג'יפים, ביקור אצל הסתבא ועד רביצה ללא מעש בבית. זו גם הייתה הזדמנות נהדרת לעבוד על הקשבה ואיפוק, היות ואסרתי על תגובות בעקבות שיתוף של ילד (אחרת זה לא נגמר) ומי שהיו לו שאלות נאלץ להמתין להפסקה.

אבל מעבר לכך שזו שיטה נהדרת מבחינתי לגלוש באיטיות אל תוך השבוע ולקחת עוד כמה דקות להתאפס על עצמי בטרם יתחיל שיעור שפה. הרגע בו הבנתי כמה זה משמעותי לילדים היה כשתלמידה שלי לשעבר הגיעה לבקר אותי מהחטיבה. בזמן ששוחחנו היא פתאום זרקה לי: "תגידי, את עדיין עושה להם את השיתופים האלו ביום ראשון בבוקר? איזה כיף להם אני מזה מתגעגעת לזה, לא להתחיל ישר עם לימודים את השבוע". ואז הבנתי שזה נכון לא רק בעבורי אלא בעיקר בעבורם.

ממליצה בחום- תנסו!

** גם אחרי חזרה מחופשות חגים או אירוע כיתתי כמו בת מצווה או בית מארח אני מאפשרת בבוקר למחרת רבע שעה של שיתופים.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

2 מחשבות על “שיתופים מהסופ"ש- פותחים את השבוע ברגוע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s