סיום ופרידה- סוגרים שנה

פרידה.

סוף שנה, סיום של תקופה, ובעבורי לא של שנה אחת אלא של שנתיים. מכלול של חוויות, אתגרים, קשיים והצלחות מתנקזים לתקופה הזו, לשבועות האחרונים שבהם מצופה מכולם להיפרד. באופן אישי אני לא טובה בפרידות (למרות שכולם אומרים את זה). בואו נדייק- אני טובה בחלק הטכני, כלומר, מתנות, קליפ סיום וכיוצא בזה…אבל לא טובה ברגע הפרידה ממש. לא יודעת מה להרגיש או איך להגיב, תמיד קצת נבוכה.

מתברר שתהליך פרידה לא מתרחש ביום האחרון ולא בטקס אחד, ושגם הילדים לא יודעים איך לעשות את זה או איך הם אמורים להרגיש. וכך התקופה שאמורה להיות מרגשת ומסכמת, הופכת לרכבת הרים של אירועים ורגשות לא ברורים. חלק מהילדים מעכלים את תהליך הפרידה על ידי היצמדות למורה בכל יום, אפילו דמעות, אחרים מתרחקים והולכים לקיצון השני ומה שכל השנה לא הפריעו הם מוציאים בסוף השנה.

תקופה לא פשוטה לכל הנוגעים בדבר.

אני מעבדת את תהליך הפרידה שלי מהכיתה דרך יצירות- זו התרפיה שלי, כל יום מתעסקת עוד קצת בלהכין להם משהו שאחלק בסוף שנה, וכך לאט לאט זה מחלחל גם אליי שהגענו לסוף הדרך, סוף התקופה שלנו יחד.

אולי זה נשמע מוזר, מי שלא עוסק בתחום בטוח שאנחנו המורות רק מחכות שהילדים יעופו בסוף השנה (שלא תטעו ברור שאני מחכה לחופש), אבל התקופה שלנו עם התלמידים נכנסת גם לנו ללב, ומשאירה בנו נגיעה, קשר, חיבור, הרי בשנתיים האחרונות דאגתי להם כאילו היו הילדים שלי (בינינו, הבן שלי מתלונן שאני דואגת להם אפילו יותר) וכשהם נפרדים, זה מרגש וגם קצת עצוב. ותמיד קשה לי לדמיין את עצמי בשנה הבאה עומדת מול כיתה חדשה, ילדים אחרים. הרי כבר נקשרתי אל הילדים האלו…

אבל ככה הן פרידות.

מכיוון והתלמידים שלי השנה מסיימים כיתה ו' ועולים לחטיבה, בחרתי להכין להם משהו קטן שילווה אותם בדרכם, ערכת 'ארגז כלים לחטיבה' (בכללי מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת להכין כל מיני ערכות). הרעיון היה לתת להם משהו קטן וחמוד אבל שגם יהיה משעשע ויתן להם עידוד גם לשנה הבאה, המלחיצה.WhatsApp Image 2018-06-28 at 14.53.51.jpeg

20180619_235316WhatsApp Image 2018-06-27 at 09.49.39מבנה הערכה נקרא 'קופסא מתפוצצת', מצאתי הדרכה ביוטיוב איך להכין. הרעיון הוא שכשפותחים את המכסה כל הדפנות נפתחות לצדדים. על כל דופן הדבקתי משהו אחר. והוספתי ברכה מגולגלת שמסבירה להם מה יש בערכה.

אז מה באמת יש שם? פתק עם מטרה שהציבו לעצמם לחטיבה, דף קשר של ילדי הכיתה, שני מחקים קטנים, מחזיק מפתחות, ושקית עם סוכריות. והכל ארוז כמו כובע בוגרים.

עכשיו אני מוכנה להיפרד מהם, גם אם הלב עדיין לא ממש מעכל.

מוזמנים לשתף בתגובות איך אתם מתמודדים עם הפרידות.

לבקשת כמה בנות אני מוסיפה קישורים לאיך מכינים את הקופסא.

אני נעזרתי בסרטון הבא מתוך אתר 'אמהות משקיעות' להכנת בסיס הקופסא והמכסה. גודל הקופסא שלי נקבע לפי גודל דפי שמינית הבריסטון שהיו לי, אז יצא בערך 7 ס"מ, לכל דופן. בכדי להשאיר לבבות בצדדים, לא חותכים את הקפלים, משרטטים לב וגוזרים מבלי ליצור הפרדה. אפשר לראות את ההדרכה לכך בתחילת הסרטון הבא. אני בחרתי ליצור רק שכבה אחת בקופסא ולא מספר שכבות כמו שניתן לראות בסרטונים.

כדי ליצור את כובע הבוגר, גזרתי קרטון ביצוע מעט יותר גדול מגודל המכסה, והדבקתי סביבו בריסטול שחור ואותו הדבקתי לכובע ויצרתי גדיל מחוט רקמה, את ההדרכה איך להכין אותו מצאתי בסרטון הבא (החל מדקה 6:13).

מקווה שעזרתי, אשמח שתשתפו תמונות שלכם עם הקופסאות שיצרתם.

היה לכם שימושי הפוסט? שתפו גם אחרים…אפשר דרך עמוד הפייסבוק 'פשוט מורה' ואפשר לשלוח קישור ישיר לפוסט.

היה לכם מעניין? מוזמנים לקרוא עוד פוסטים, היכנסו לעמוד הראשי ובחרו פוסט נוסף לקריאה. רוצים להישאר מעודכנים ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל? הרשמו לבלוג בעמוד הראשי.

 

2 מחשבות על “סיום ופרידה- סוגרים שנה

  1. פינגבק: רגע לפני פרידה- ארגז כלים לחטיבה |

  2. פינגבק: רגע לפני פרידה- ארגז כלים לחטיבה |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s